אַלּוּפֵ֗ינוּ מְֽסֻבָּ֫לִ֥ים אֵֽין־פֶּ֭רֶץ וְאֵ֣ין יוֹצֵ֑את וְאֵ֥ין צְ֝וָחָ֗ה בִּרְחֹבֹתֵֽינוּ׃
תלמוד ירושלמי ראש השנה
עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ בּוֹא בְשָׁלוֹם רַבִּי וְתַלְמִידִי. רַבִּי בְחָכְמָה וְתַלְמִידִי בְיִרְאַת חֵט. רַבִּי בְחָכְמָה וְתַלְמִידִי שֶׁכָּל מַה שֶׁאֲנִי גוֹזֵר עָלָיו הוּא מְקַיֵים. כָּתוּב אַלּוּפֵינוּ מְסוּבָּלִים וגו׳. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. [אַלּוּפִים מְסוּבָּלִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא] אַלּוּפֵינוּ מְסוּבָּלִים. בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּדוֹלִים סוֹבְלִין אֶת הַקְּטַנִּים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מְסָרֵס קִרְיָיא. (אַלּוּפֵינוּ) [אַלּוּפִים] מְסוּבָּלִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אַלּוּפֵינוּ מְסוּבָּלִים. בְּשָׁעָה שֶׁהַקְּטַנִּים סוֹבְלִים אֶת הַגְּדוֹלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ.
ברכות
כי הוו מפטרי רבנן מבי רב חסדא ואמרי לה מבי ר' שמואל בר נחמני אמרו ליה הכי (תהלים קמד, יד) אלופינו מסובלים וגו'
ברכות
אין פרץ שלא תהא סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל ואין יוצאת שלא תהא סיעתנו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי ואין צוחה שלא תהא סיעתנו כסיעתו של אלישע שיצא ממנו גחזי ברחובותינו שלא יהא לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים: (ישעיהו מו, יב)