בכורות
מתני׳ הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לו אע"פ שאינו רשאי המשתתף לו והמקבל הימנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה שנאמר בישראל אבל לא באחרים:
בכורות
אמר ר' אלעזר ר' יוחנן חזאי בחילמא דמילתא מעליתא אמינא אמר קרא לי יהיו בהוייתן יהו
תלמוד ירושלמי מגילה
הלכה: [אֵין בֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה כו׳]. רִבִּי יֹוחָנָן עֲבַד תְּלַת שְׁנִין וּפְלַג דְּלָא נְחַת לְבֵית ווַעֲדָא מִן צַעֲרָא. בְּסוֹפָא חֲמַא רִבִּי אֶלְעָזָר בַּחֶילְמֵיהּ. לְמָחָר סִינַי נְחַת וּמְחַדֵּת לְכוֹן מִילָּה. עָאַל וְאָמַר קוֹמֵיהוֹן. מֵאֵיכָן קָשַׁט הַקּוֹשֵׁט הַזֶּה שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת. מִן הַדֵין קִרְייָה. כִּ֣י לִ֮י כָּל־בְּכוֹר֒ בְּיוֹם֩ הַכֹּתִ֨י כָל־בְּכ֜וֹר בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וגו׳. וְכָתוּב וּבְכָל־אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים וגו׳. קוֹדֶם לָכֵן מֶה הָיוּ עוֹשִׂין. וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָ֠ה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַֽחֲמוּדוֹת אֲשֶׁ֥ר אִתָּהּ֭ בַּבָּ֑יִת. מָהוּ הַֽחֲמוּדוֹת. שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה גְדוֹלָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. שָׁבַ֥ר י֙י מַטֵּ֣ה רְשָׁעִ֑ים. אֵילּוּ הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהִקְרִיבוּ לָעֶגֶל תְּחִילָּה.