תלמוד ירושלמי ראש השנה
הלכה: רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶֶּן לִֵוי אָמַר. עֲמָלֵק כּוֹשְׁפָן הָיָה. מֶה הָיָה עוֹשֶׂה. הָיָה מַעֲמִיד בְּנֵי אָדָם בְּיוֹם גֵּינִיסִיא שֶׁלּוֹ. לוֹמֻר. לֹא בִמְהֵרָה אָדָם נוֹפֵל בְּיוֹם גֵּינִיסִיָּה שֶׁלּוֹ. מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה. עִרְבֵּב אֶת הַמַּזָּלוֹת. הָדָא הוּא דִכְתִיב שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבוּלָה וגו׳. וּכְתִיב נָתַ֤ן תְּהוֹם֙ קוֹל֔וֹ ר֖וֹם יָדֵ֥יהוּ נָשָֽׂא. מֵ ר֖וֹם יָדֵ֥יהוּ נָשָֽׂא נָתַ֤ן תְּהוֹם֙ קוֹל֔וֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. וְצָבָ֛א תִּינָּתֵן עַל־הַתָּמִ֖יד בְּפָ֑שַׁע. כְפִשְׁעָהּ שֶׁלְתוֹרָה. וְתַשְׁלֵ֤ךְ אֱמֶת֙ אַ֔רְצָה. אֵימָתַי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁלִיכִין דִּבְרֵי תוֹרָה לָאָרֶץ הַמַּלְכוּת הָֽרְשָׁעָה הַזֹּאת גוֹזֶרֶת וּמַצְלַחַת. מַה טַעַם. וְתַשְׁלֵ֤ךְ אֱמֶת֙ אַ֔רְצָה וְעָשְׂתָ֖ה וְהִצְלִֽיחָה׃ וְאֵין אֱמֶת אֶלָּא תוֹרָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר אֱמֶ֣ת קְ֭נֵה וְאַל־תִּמְכּוֹר חָכְמָ֖ה וּמוּסָ֣ר וּבִינָֽה. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. זָנַ֥ח יִשְׂרָאֵ֖ל ט֑וֹב אוֹיֵ֖ב יִרְדְּפֽוֹ׃ וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם תּֽ֝וֹרָתִ֗י אַל תַּעֲזוֹבוּ: