תלמוד ירושלמי יבמות
עֶבֶד תּוֹשָּׁב לְעוֹלָם. גֵּר תּוֹשָׁב הֲרֵי הוּא כְגוֹי לְכָל־דָּבָר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִייָה בַּר יְהוּדָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. גֵּר (וְ)תּוֹשָׁב מְגַלְגְּלִין עִמָּהֶן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אִם חָזַר בּוֹ הֲרֵי יָפֶה וְאִם לָאו הֲרֵי הוּא כְגוֹי לְכָל־דָּבָר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִייָה בַּר יְהוּדָה רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי. גֵּר תּוֹשָׁב צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו עַל מְנָת שֶׁיְּהֵא אוֹכֵל נְבֵילוֹת. אָמַר רִבִּי הִילָא יֹאמְרוּ הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן. מַה יֹאמְרוּ הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בַּר חֲנִינָה. לֹא תֹאכְלוּ כָל־נְבֵילָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. גֵּר תּוֹשָׁב אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן עַד שֶׁיְּקַבֵּל אֶת כֵּל־הַמִּצְוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. גֵּר תּוֹשָׁב אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ. רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי. גֵּר תּוֹשָׁב אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בָּעֲבוֹדָה זָרָה כְגוֹי. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מִדִּבְרֵי כוּלְּהוֹן עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בָּעֲבוֹדָה זָרָה כְגוֹי. דִּלֹ כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. הוֹאִיל וְהוּא מְצוּוֶה עַל עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יְבַטֵּל. וְגוֹיִים אֵינָן מְצוּוִּים עַל עֲבוֹדָה זָרָה וּמְבַטְּלִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. וְהוּא שָׁװֶה לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים. בְּלֹא תַעֲשׁוֹק וְלֹא תוֹנֶה וְגוֹלֶה כְיִשְׂרָאֵל. הוּא לֹא יְבַטֵּל. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה כְגוֹי. מָאן תַּנָּא בְּלֹא יַעֲשׁוֹק. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנֵּי. גֵּר תּוֹשָׁב הֲרֵי בְלֹא תַעֲשֶׂה. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה.
מסכת גרים
אין מושיבין אותו בספר ולא בנוה רע אלא בנוה יפה באמצע א"י במקום שאמנותו יוצאת שנאמר (דברים כ״ג:י״ז) עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר וכו׳:
ערכין
אמר רב ביבי מ"ט אתיא טוב טוב כתיב הכא (דברים טו, טז) כי טוב לו עמך וכתיב התם (דברים כג, יז) בטוב לו לא תוננו