דברים 31:12 מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי חגיגה, תלמוד ירושלמי תרומות, תלמוד ירושלמי יבמות ותלמוד ירושלמי סוטה

הלכה: הַכֹּל חַייָבִין בָּֽרְאִייָה כול׳. מַתְנִיתָה בִרְאִײַת קָרְבָּן. אֲבָל בִּרְאִײַת פָּנִים אֲפִילוּ קָטָן חַייָב. מִן הָדָא הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף. וְאֵין קָטָן גָּדוֹל מִטַּף.

חֵרֵשׁ. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לְמַ֨עַן יִשְׁמְעוּן וּלְמַ֣עַן יִלְמְדוּן. עַד כְּדוֹן בִּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. חֵרֵשׁ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לְמַעַן יִלְמְדוּן. וּלְמַ֣עַן יְלַמֵּדוּן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא אָֽמְרָה דְלֵית כְּלָלֵי דְרִבִּי כְלָלִין. דִּתַנִּינָן תַּמָּן. חֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לֹא יִתְרוֹם. וְסָֽבְרִינָן מֵימַר. מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ חֵרֵשׁ. שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר [אֵינוֹ] חֵרֵשׁ. וְתַנִּינָן. הַחֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ וְהַחֵרֶשֶׁת שֶׁחָלְצָה וְהַחוֹלֶצֶת לַקָּטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁאֵין יְכוֹלִין לוֹמַר. וְאָמַר וְאָֽמְרָה. וְתַנִּינָן. חֵרֵשׁ שֶׁדִּיבְּרוּ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר. וְדָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה אָמַר. הָדָא אָֽמְרָה דְלֵית כְּלָלֵי דְרִבִּי כְלָלִין.

רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. מָהוּ לְשַׁלֵּחַ חֲגִיגָתוֹ בְּיַד אַחֵר. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מּוּכֵּי שְׁחִין וּפוֹלִפְּסִין פְּטוּרִין מִן הָֽרְאִיָּה. דִּכְתִיב וּבָא֭תָ שָּֽׁמָּה וַֽהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה. הַטָּמֵא פָּטוּר מִן הָֽרְאִייָה. דִּכְתִיב בְּב֣וֹא כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵֽרָאוֹת֙ וגו׳. הָרָאוּי לָבוֹא עִם כָּל־יִשְׂרָאֵל מֵבִיא. וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא עִם כָּל־יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מֵבִיא. וְיִשְׁלַח חֲגִיגָתוֹ בְּיַד אַחֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ חֲגִיגָתוֹ בְּיַד אַחֵר. רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. אוֹ חִילּוּף. מּוּכֵּי שְׁחִין וּפוֹלִפְּסִין (פְּטוּרִין מִן הָֽרְאִיָּה. דִּכְתִיב בְּב֣וֹא כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל. חָזַר רִבִּי שַׁמַּי וְאָמַר. מּוּכֵּי שְׁחִין וּפוֹלִפְּסִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין) לָבוֹא עִם כָּל־יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין הֵן לָבוֹא בִּפְנֵי עַצְמָן. הַטָּמֵא אֵינוֹ רָאוּי לֹא בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלֹא עִם כָּל־יִשְׂרָאֵל.