מקורות בתלמוד על יחזקאל 47:2

כְּתִיב וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵֽצְא֤וּ מַֽיִם־חַיִּים֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔ם וגו׳. תַּנֵּי. בֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים עַד הַפָּרָכוֹת כְּקַרְנֵי סִילַיי וּבִילַיי. מִן הַפָּרָכוֹת עַד מִזְבַּח הַזָּהָב כְּקַרְנֵי חֲגָבִים. מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וְעַד הָעֲזָרוֹת כְּחוּט שֶׁל שְׁיתִי. מִן הָעֲזָרוֹת וְעַד מִפְתַּן הַבַּיִת כְּחוּט שֶׁל עֶרֶב. מִיכָּן וָהֵילַךְ כְּמִפִּי הַפַּךְ. וְהִנֵּה־מַ֣יִם מְפַכִּ֔ים מִן־הַכָּתֵ֖ף הַיְמָנִֽית: כְּתִיב בְּצֵאת־הָאִ֥ישׁ קָדִ֖ים וְקָ֣ו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֤מָד אֶ֨לֶף֙ בָּֽאַמָּ֔ה וַיַּֽעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מֵ֥י אָפְסָֽיִם׃ עַד קַרְסוּלֵהּ. וַיָּ֣מָד אֶ֔לֶף וַיַּֽעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מַ֣יִם בִּרְכָּיִים. עַד בִּרְכַּייָא. וַיָּ֣מָד אֶ֔לֶף וַיַּֽעֲבִרֵ֖נִי מֵ֥י מָתְנָֽיִם׃ עַד מָתְנַייָא. מִיכָּן וְהֵילַךְ וַיָּ֣מָד אֶ֔לֶף נַ֕חַל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אוּכַ֖ל לַעֲבֹ֑ר. אֲפִילוּ לִיבּוּרְנִין גְּדוֹלָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲבוֹר בּוֹ. מַה טַעֲמָא וְצִ֥י אַדִּ֖יר לֹ֥א יַעַבְרֶֽנּוּ׃ מִפְּנֵי מַה כִּֽי־גָא֤וּ הַמַּ֨יִם֙ מֵ֣י שָׂ֔חוּ. מָהוּ מֵ֣י שָׂ֔חוּ. מִלְּשׁוֹט. אָמַר רִבִּי חוּנָה. בְּאַתְרִין צְווָחִין לְשַׁייְטָא סְחוּנָא. וּפֵרַ֤שׂ יָדָיו֙ בְּקִרְבּ֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֛ר יְפָרֵ֥שׂ הַשּׂוֹחֶה לִשְׂח֑וֹת מָהוּ לִשְׂחוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַיִין דְּמִתְמַלְּלִין בְּעָֽלְמָא. כְּתִיב בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ מָק֣וֹר נִפְתָּ֔ח לְבֵ֥ית דָּוִ֖יד וּלְיֹוֹשְׁבֵי יְרֽוּשָׁלָ֑ם לְחַטַּ֖את וּלְנִידָּה: רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מִבֵּית דָּוִד וְעַד יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם כְּשֵׁרִים לְנִדָּה וּלְחַטָּאת. מִיכָּן וְהֵילַךְ מֵי תַעֲרוּבוֹת הֵן. כְּשֵׁירִים לְנִדָּה וּפְסוּלִים לְמֵי חַטָּאת. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מִבֵּית דָּוִד וְעַד יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם כְּשֵׁרִים לְנִדָּה וּלְחַטָּאת. מִיכָּן וְהֵילַךְ מֵי קַטֵּיפְרֵיסוֹת הֵן. פְּסוּלִין לְנִדָּה וּלְחַטָּאת.