תלמוד על שמואל ב 19:36

לְשִׁבְעִים מִיתָה שֶׁלְחִיבָּה. יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה. לִשְׁמוֹנִים מִיתָה שֶׂלְזִקְנָה. שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה. וְכֵן בַּרְזִילַיי אוֹמֵר לְדָוִד בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם הֲאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע.

מת פחות מחמשים מת בהכרת לחמשים ושתים שנה זו היא מיתת של שמואל הרמתי מת לששים שנה זו היא מיתה האמורה בתורה שנאמר (איוב ה׳:כ״ו) תבא בכלח אלי קבר מת לשבעים שנה זו היא מיתה של שיבה שנא׳ (תהילים צ׳:י׳) ימי שנותינו בהם שבעים שנה מת לשמונים שנה זו היא מיתה של גבורה שנא׳ (שם) ואם בגבורות שמונים שנה וכן ברזילי הגלעדי אמר לדוד (שמואל ב י״ט:ל״ו) בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טב לרע (יתר מכאן חיים של צער):