מסכת דרך ארץ רבה
אבא חלפי אומר משום אבא חגרת אביו אל תהי פרוץ בנדרים שלא תמעול בשבועות ואל תתארח אצל כהן עם הארץ שמא יאכילך בקדשי שמים לא תרבה שיחה עם האשה שכל שיחתה של אשה אינה אלא דברי ניאופים. רבי אחי בר יאשיה אומר כל הצופה בנשים סוף שהוא בא לידי עבירה . וחכמים אומרים כל המסתכל בעקיבה של אשה גוזרים עליו שיהו לו בנים בעלי מומין. וכל מי שאין בו בושת פנים במהרה הוא חוטא שנאמר (ישעיהו ג׳:ט׳) הכרת פניהם ענתה בם. וכל מי שיש בו בושת פנים לא במהרה הוא חוטא שנאמר (שמות כ׳:י״ז) ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. רבי מייש׳ בר בריה דרבי יהושע בן לוי אומר כל הרואה דבר ערוה ואינו זן את עיניו ממנו זוכה ומקבל פני השכינה שנאמר (ישעיהו ל״ג:ט״ו) ועוצם עיניו מראות ברע מה כתיב בתריה הוא מרומים ישכון וכתיב (שם) מלך ביפיו תחזינה עיניך:
מסכת כלה רבתי
הלומד מחבירו פרק אחד וכי מאחר דעל אות אחת צריך דבר אחד למה לי ומאחר דדבר אחד הלכה אחת או פרק אחד למה לי אלא אות אחת בתלמוד דבר אחד בפרק פסוק אחד במשנה או הלכה אחת אפילו לא פסיקא פרק אחד אפי׳ בדרך ארץ. היכי דמי אות אחת כגון מאמצין [או] מעמצין אי נמי [גראינין או] גרעינין (לגלעינין) אי נמי אוממות או עוממות והוא דאמר ליה סברא. גרעינין דכתיב ונגרע מערכך. עוממות דכתיב ארזים לא עממוהו. מעצמין דכתיב ועוצם עיניו מראות ברע. אבל סבריה בין אלפין לעיינין לא. והא הני אלפין עיינין נינהו כי קאמרי׳ דמפרש ללבא כגון מסיקין מציקין והא לא דמי אלא כגון הא דתנן משילין פירות דרך ארובה ואית דתני משחילין ולא משתבש דתנן השחול והכסול (כל) [שחול] שנשמטה ירך אחת ואיכא דתאני משירין ולא משתבש דתנן מי שנשר כליו ואיכא דתני משחירין ולא משתבש דתנן השחור והזוג של סופרים והא אות אחת היא האי דבר אחת היא לא צריכא אלא אסבריה. אמר רבא אפילו וא״ו פשיטא דקא אות אתת היא מהו דתימא כיון דלתוספת לא אתיא אימא לא קמ״ל דזימנין דמתוקם בה טעמא ולא אמרן אלא בדאוקים בה טעמא אמר רבא ובמקרא אע״ג דלא איתוקם בו טעמא דלא קריא. הא אמרת פסוק אחד במקרא לא צריכא דפריש ליה אגב הילכתא:
מכות
בא ישעיהו והעמידן על שש דכתיב (ישעיהו לג, טו) הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע