מקורות בתלמוד על ישעיהו 5:2

הלכה: חָצֵר גְּדוֹלָה הָ‍ֽיְתָה בִירוּשָׁלַיִם וּבֵית יַעְזֵק הָ‍ֽיְתָה נִקְרֵאת. מָהוּ בֵית יַעְזֵק. שֶׁ ָם הָיוּ עוֹזְקִין אֶת הָהֲלָכָה. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וַיְעַזְּקֵ֣הוּ וַיְסַקְּלֵ֗הוּ.

תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. הַשִּׁית הָיָה נָקוּב עַד הַתְּהוֹם. מַה טַעַם. וַֽיְעַזְּקֵ֣הוּ וַיְסַקְּלֵ֗הוּ וַיִּטָּעֵ֨הוּ֨ שֹׂוֹרֵק וַיִּ֤בֶן מִגְדָּל֙ בְּתוֹכ֔וֹ. זֶה הַהֵיכָל. וְיֶקֶב חָצֵ֣ב בּ֑וֹ. זֶה הַמִּזְבֵּחַ. וְגַם־יֶקֶ֭ב. זֶה הַשִּׁית. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. מַעֲשֶׂה שָׁמַיִם הָיוּ. לְפִי שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂה שָׁמַיִם יָכוֹל לֹא הָיוּ נָאִים כְּמַעֲשֵׂה יְדֵי אוֹמָן. תַּלְמוּד לוֹמַר חַמּוּקֵ֣י יְרֵיכַיִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַֽעֲשֵׂה֭ יְדֵ֥י אוֹמָּן׃ נָאִים הָיוּ יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂה יְדֵי אוֹמָּן: תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. לוּל קָטָן הָיָה בֵין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיוּ פִירְחֵי כְהוּנָּה יוֹרְדִין וּמַעֲלִין אוֹתוֹ בִקְדוּשָׁה שֶׁהָיָה קָרוּשׁ כְּעִיגּוּלֵי דְּבֵילָה וּבָאִין וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בִקְדוּשָׁה. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה נִיסּוּכוֹ בִקְדוּשָׁה כָּךְ הָֽיְתָה שְׂרֵיפָתוֹ בִקְדוּשָׁה. אָמַר רִבִּי. רְאֵה שֶׁהִתְפִּיסָתָךְ הַתּוֹרָה לְשׁוֹן חִיבָּה לְשׁוֹן שִׂיבְעָה לְשׁוֹן שִׁיכְרוּת. רִבִּי יוּדָה בָּר לַקָּרָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִשֶּׁחָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ פָּסַק יַיִן קָרוּשׁ וּפָֽסְקָה זְכוּכִית לְבָנָה. מָהוּ זְכוּכִית לְבָנָה. שֶׁהָֽיְתָה מִתְקַפֶּלֶת.