מסכת סופרים
אלו דברים כתובים ולא נקראים כתיב (דברים כח) בעפולים וקרינן בטחורים כתיב (ישעיה יג) תשגלנה וקרי תשכבנה כתיב (מלכים ב ו׳:כ״ה) ורובע (דביונים) [הקב חרייונים] וקרי ורובע הקב דביונים כתיב (שם יח) שיניהם וקרי מימי רגליהם כתיב את חוריהם וקרי את צואתם כתיב (שם י) וישימהו (למחריהם) [למחראות] וקרי למוצאות (מניין שאין מכנים לעריות) המכנה לעריות משתקין אותו א"ר יונה (המכנה בעריות) בעריות דאבוה ובעריות דאימיה האומר (ויקרא י״ח:כ״א) ומזרעך לא תתן למעברה בארמית׳ משתקין אותו בנזיפה:
תלמוד ירושלמי מגילה
משנה: הָאוֹמֵר יְבָֽרְכֶיךָ טוֹבִים הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת. עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הַמְכַנֶּה בָּעֲרָיוֹת מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָאוֹמֵר וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִּתֵּן לְהַעֲבִיר לַטֹּולֶךְ וּמִזַרְעָךְ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִּנְזִיפָה׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
הלכה: הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ. אַזְהָרָה לַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ מְנַיִין. וּמִזַּרְעֲךָ֥ לֹֽא־תִתֵּן֭ לְהַֽעֲבִ֣יר לַמּוֹלֶךְ. כָּרֵת מְנַיִין. כִּ֤י מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמּוֹלֶךְ וְנִכְרְתָה. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִּזַּרְע֛וֹ לַמּוֹלֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָרֶ֭ץ יִרְגְּמוּהוּ בָאָֽבֶן׃ וּמִזַּרְעֲךָ֥ לֹֽא־תִתֵּן֭. יָכוֹל אֲפִילוּ מָסַר וְלֹא הֶעֱבִיר יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר וּמִזַּרְעֲךָ֥ לֹֽא־תִתֵּן֭ לְהַֽעֲבִ֣יר. יָכוֹל אֲפִילוּ מָסַר וְהֶעֱבִיר שֶׁלֹּא לַמּוֹלֶךְ יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר וּמִזַּרְעֲךָ֥ לֹֽא־תִתֵּן֭ לְהַֽעֲבִ֣יר לַמּוֹלֶךְ. יָכוֹל אֲפִילוּ מָסַר וְהֶעֱבִיר לַמּוֹלֶךְ שֶׁלֹּא בָאֵשׁ יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַֽעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ. עֲבָרָה עֲבָרָה לִגְזֵירָה שָׁוָה. מָה הָעֲבָרָה שֶׁנֶאֶמְרָה לְהַלָּן בָּאֵשׁ אַף כָּאן בָּאֵשׁ. נִמְצֵאתָה אוֹמֵר. לְעוֹלָם אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיִּמְסוֹר וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ לַמּוֹלֶךְ. רִבִּי נָסָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לְעוֹלָם אֵינוֹ מִתְחַייֵב עַד שֶׁיִּמְסְרֶנּוּ לַכּוֹמָרִים וְיַטִּילֶנּוּ וְיַעֲבִירֶנּוּ. הֶעֱבִירוֹ כְדַרְכּוֹ מָהוּ. תַּנֵּי. הָיָה מוֹשְׁכוֹ וּמַעֲבִירוֹ. תַּנֵּי. הֶעֱבִירוֹ בְרַגְלוֹ פָטוּר. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן מְחַייֵב. אֶחָד הַמּוֹלֶךְ וְאֶחָד שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא לַמּוֹלֶךְ בִּלְבַד. אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא עַל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמָא דְרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן מֵהָכָא. לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ בְּגוּפְךָ לֹא יִמָּצֵא מַעֲבִיר. וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ מִקֶּ֥רֶב עַמּוֹ׃ לְרַבּוֹת שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה בְהִיכָּרֵת. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת. והוּא שֶׁהֶעֱבִיר עַצְמוֹ. לֹא בְרַגְלוֹ הוּא עוֹבֵר. מִפְּנֵי שֶׁהֶעֱבִיר אֶת עַצְמוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ בּוֹ וּמַעֲבִירוֹ חַייָב. מָה הִיא דְאָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. הֶעֱבִירוֹ בְרַגְלוֹ פָטוּר. בְּהוּא דְעַבְרֵיהּ מִזְקָר.