תלמוד ירושלמי שבועות
וְכִפֶּ֣ר עַל־הַקּוֹדֶשׁ מִטּוּמְאֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וגו׳. יֵשׁ לִי בְעִנְייָן זֶה שָׁלֹשׁ טֻמְאוֹת. טוּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁנֶּאֱמַר לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י. גִּילּוּי עֲרָיוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחוּקּוֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙. שְׁפִיכוּת דָּמִים. שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹ֧א תְטַמְּאוּ אֶת־הָאָ֗רֶץ. יָכוֹל עַל כָּל־הַטֻּמְאוֹת הַלָּלוּ שָׁעִיר זֶה מְכַפֵּר. תַּלְמוּד לוֹמַר מִטּוּמְאֹת וְלֹא כָל־טוּמְאוֹת. מַה מָצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. אַף כָּאן לֹא נַחֲלוֹק אֶלָּא בְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. מִמְּקוֹמוֹ הוּא מוּכְרַע. שֶׁנֶּאֱמַר וְכִפֶּ֣ר עַל־הַקּוֹדֶשׁ מִטּוּמְאֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. כָּל טוּמְאָה שֶׁבַּקּוֹדֶשׁ. יָכוֹל עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו שָׁעִיר זֶה יְכַפֵּר. תַּלְמוּד לוֹמַר וּמִפִּשְׁעֵיהֶ֖ם. אֵילּוּ הַמָּֽרְדִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר מֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ פָּשַׁ֣ע בִּ֔י.
מסכת כלה רבתי
ברייתא הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו שמא יחשדוך אחרים בדברי עבירה: [גמ׳] מנא ה״מ דכתיב ושמרתם את משמרתי (מ)חקתי אינו אומר אלא משמרתי שמר את המשמרת עד שלא תכנס לחקה:
שבועות
בע"ז הוא אומר (ויקרא כ, ג) למען טמא את מקדשי בגילוי עריות הוא אומר (ויקרא יח, ל) ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ולא תטמאו בהם בשפיכות דמים הוא אומר (במדבר לה, לד) ולא תטמא את הארץ יכול על ג' טומאות הללו יהא שעיר מכפר ת"ל (ויקרא טז, טז) מטומאות בני ישראל ולא כל טומאות