תלמוד ירושלמי פאה
הלכה: וְאֵילּוּ מַפְסִיקִין לְפֵיאָה. שֶׁנֶּאֱמַר שָֽׁדְךָ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא מִשָּׂדֶה לַחֲבֵרָתָהּ.
מסכת גרים
קבל עליו הורידהו לבית הטבילה וכיסהו במים עד מקום הערוה. ואומרים לו מקצת דקדוקי מצות על מנת שהוא נותן בשכחה ובלקט ובפיאה ובמעשר:
תלמוד ירושלמי פאה
תַּנִּי לֶקֶט קְצִירְךָ וְלֹא לֶקֶט קִיטוּף. רִבִי זְעִירָא רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִי יוֹחָנָן הַמְלַקֵּט שִׁבֳּלִין לְעִיסָּתוֹ אֲפִילוּ כָּל־שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַפֵּיאָה. רִבִי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֲפִילוּ בְמַגָּל. אֲמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהוּא שֶׁשִּׁייֵר. וְהָתַנִּי הָיוּ לוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים וְהוּא בּוֹצְרָן וּמַכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ פָּטוּר מִן הַפֶּרֶט וּמִן הָעָרְלָה וּמִן הָֽרְבָעִי וְחַייָב בְּעוֹלְלוֹת. אָמַר רִבִּי יוּדָן כָּאן בִּגְמוּרוֹת כָּאן בִּשְׁאֵינָן גְּמוּרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַאֲפִילוּ תֵימָא כָאן וְכָאן בִּגְמוּרוֹת. כָּאן וְכָאן בִּשְׁאֵינָן גְּמוּרוֹת. תַּמָּן כְּשֶׁבִּיקֵּשׁ לְאוֹכְלָן עֲנָבִים. בְּרַם הָכָא כְּשֶׁבִּיקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן יַיִן עוֹשֶׂה. הָדָא יַלְפָא מִן הַהִיא וְהַהִיא יַלְפָא מִן הָדָא. הָדָא יַלְפָה מִן הַהִיא שֶׁאִים בִּיקֵּשׁ לְאוֹכְלָן מְלִילוֹת וַאֲפִילוּ לֹא שִׁייֵר. וְהַהִיא יַלְפָא מִן הָדָא שֶׁאִים בִּיקֵּשׁ לִשְׁתוֹתָן יַיִן וְהוּא שֶׁשִּׁייֶר.