תלמוד ירושלמי שקלים
הלכה: וּכְבֶן עַזַּאי חוֹטֵא [דָּל] לָמָּה. הָיָה מֵבִיא לוּגוֹ עִמּוֹ. בְּרַם כְּרַבָּנִן מֵבִיא גְדִי. נִיסְכֵי רָחֵל מַה. מִן מַה דְתַנִּינָן. גְּדִי מְשַׁמֵּשׁ נִיסְכֵּי צֹאן גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. הָדָא אָֽמְרָה. נִיסְכֵּי רָחֵל כְנִיסְכֵּי גְדִי. כְּתִיב כָּ֣כָה יֵּֽעָשֶׂ֗ה לַשּׁוֹר֙ הָֽאֶחָ֔ד א֖וֹ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֑ד אֽוֹ־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂ֖ים א֥וֹ בָֽעִזִּֽים: מְלַמֵּד שֶׁלֹּא חִילֵּק בֵּין נִיסְכֵּי עֵגֶל לְנִיסְכֵּי שׁוֹר. שֶׁהָיָה בְדִין. בֶּן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים [וּ]בֶן הַבָּקָר טָעוּן נְסָכִים. אִם מָצָאנוּ שֶׁחִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִיסְכֵּי אַיִל לְכָךְ נַחֲלוֹק בֵּין נִיסְכֵּי עֵגֶל לְנִיסְכֵּי שׁוֹר. תַּלְמוּד לוֹמַר כָּ֣כָה יֵּֽעָשֶׂ֗ה לַשּׁוֹר֙ הָֽאֶחָ֔ד. מַגִּיד שֶׁלֹּא חִילֵּק בֵּין נִיסְכֵּי עֵגֶל לְנִיסְכֵּי שׁוֹר. א֖וֹ לָאַ֣יִל לָמָּה נֶאֱמַר. שֶׁהָיָה בְדִין. אִם מָצָאנוּ שֶׁחִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי בֶּן שָׁנָה לְנִסְכֵּי בֶּן שְׁתַּיִם לְכָךְ נַחֲלוֹק בֵּין נִיסְכֵּי שְׁתַּיִם לְנִיסְכֵּי שָׁלֹשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר א֖וֹ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֑ד. אֽוֹ־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂי֭ם. לָמָּה נֶאֱמַר. שֶׁהָיָה בְדִין. אִם מָצָאנוּ שֶׁחִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי כֶבֶשׂ לְנִיסְכֵּי אַיִל לְכָךְ נַחֲלוֹק בֵּין נִיסְכֵּי כִשְׂבָּה לְנִיסְכֵּי רָחֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר אֽוֹ־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂי֭ם. א֥וֹ בָֽעִזִּֽים: לָמָּה נֶאֱמַר. שֶׁהָיָה בְדִין. אִם מָצָאנוּ שֶׁחִלֵּק בֵּין נִיסְכֵּי כֶבֶשׂ לְנִיסְכֵּי אַיִל לְכָךְ נַחֲלוֹק בֵּין נִיסְכֵּי גְדִי לְנִיסְכֵּי תַּיִשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר א֥וֹ בָֽעִזִּֽים. הִקִּישׁ קָטָן שֶׁבָּעִזִּים לְגָדוֹל שֶׁבַּתְּייָשִׁים. מַה זֶה בִשְׁלֹשָׁה לוּגִּין אַף זֶה בִשְׁלֹשָׁה לוּגִּין.
זבחים
שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד: מתני' דלא כי האי תנא דתניא א"ר אלעזר ברבי יוסי שמעתי שהבעלים מפגלין אמר רבא מ"ט דרבי אלעזר ברבי יוסי דאמר קרא והקריב המקריב