תלמוד ירושלמי שבת
רְחֵילִים יוֹצְאוֹת שְׁחוּזוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁחוּזוֹת. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שׁוּזוֹת. מָאן דָּמַר שׁוּזוֹת. מִתְעַדֵּן. כְּמַה דְתֵימַר. שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצוּרַת לֵֽב׃ מָאן דָּמַר שְׁחוּזוֹת. כְּמַה דְתֵימַר. אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין. כְּבוּנוֹת לְמִילַת. כְּבוּלוֹת שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַזָּכָר. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי חִייָא. וַיִּקְרָ֤א לָהּ אֶ֣רֶץ כָּב֔וּל. אֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה פֵירוֹת.