מקורות בתלמוד על במדבר 5:22

הלכה: הָאִשָּׁה בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַרְבָּעָה מְחוּסְּרֵי כַפָּרָה מַפְרִישִׁין עֲלֵיהֶן חוּץ מִדַּעְתָּן. וְאֵילּוּ הֵן. זָב וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת וּמְצוֹרָע. שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל בְּנוֹ הַקָּטָן וְהוּא נָתוּן בָּעֲרִיסָה. נִיחָא זָב וְזָבָה וּמְצוֹרָע. יוֹלֶדֶת. וְיֵשׁ קְטַנָּה יוֹלֶדֶת. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי רְדִיפָה רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. עִיבְּרָה וְיָֽלְדְה עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. הִיא וּבְנָהּ מֵתִים. מִשֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. הִיא וּבְנָהּ חַיִים. עִיבְּרָה עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְיָֽלְדְה מִשֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. היא חָיָה וּבְנָהּ מֵת. מַיי כְדוֹן. שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל בִּתּוֹ קְטַנָּה. מִכֵּיוָן שֶׂהִשִּׂיאָהּ לֹא כְבָר יָֽצְאָת מֵרְשׁוּת אָבִיהָ. אֶלְּא שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל אִשְׁתּוֹ חֲרֶשֶׁת. וְכָאן סוֹטְה קְטַנָּה אֵין אַתְּ יְכִיל. דְּאָמַר רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יוֹסְא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קְטַנָּה שֶׁזִּינְתָ אֵין לָהּ רָצוֹן לֵיאָסֵר עַל בַּעֲלָהּ. וְחֲרֶשֶׁת אֵין אַתְּ יְכִיל. דִּכְתִיב וְאָֽמְרָ֥ה הָֽאִשָּׁה֭ אָמֵ֥ן ׀ אָמֵֽן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. שַׁנְייָא הִיא. דִּכְתִיב וְשָֽׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃

בַּעֲלָהּ מַהוּ שֶׁיַּפְרִישׁ עָלֶיהָ חוּץ מִדַּעְתָּהּ. [מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּתָפוּת בַּמִּנְחָה מַפְרִישׁ עָלֶיהָ חוּץ מִדַּעְתָּהּ.] אַחֵר מַהוּ שֶׁיַּפְרִישׁ עָלֶיהָ חוּץ מִדַּעְתָּהּ. ייָבֹא כַּיי דְּרִבִּי יוֹחָנָן. [דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר] אַרְבָּעָה מְחוּסְּרֵי כַפָּרָה מַפְרִישִׁין עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּן. וְאֵילּוּ הֵן. הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַמְצוֹרָע וְהַיּוֹלֶדֶת. שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל בְּנוֹ הַקָּטָן וְהוּא נָתוּן בָּעֲרִיסָה. נִיחָא זָב וְזָבָה וּמְצוֹרָע. וְיוֹלֶדֶת. וְיֵשׁ קְטַנָּה יוֹלֶדֶת. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי רְדִיפָא רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב חוּנָא. עִיבֵּרָה וְיָֽלְדָה עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הִיא וּבְנָהּ מֵתִים. מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁתֵי שְׂעָרוֹת [הִיא וּבְנָהּ חַייִם. עִיבֵּרָה עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵי שְׂעָרוֹת וָֽלְדָה מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁתֵי שְׂעָרוֹת] הִיא חָיָה וּבְנָהּ מַת. מַאי כְדוֹן. שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל בִּתּוֹ קְטַנָּה. מִכֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָהּ לוֹ כְּבַר יָצָאת מֵרְשׁוּת אָבִיהָ. אֶלָּא שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל אִשְׁתּוֹ חֲרֶשֶׁת. וְכָאן סוֹטָה קְטַנָּה אֵין אַתְּ יָכוֹל. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קְטַנָּה שֶׁזִּינָת אֵין לָהּ רָצוֹן לְהֵיאָסֵר עַל בַּעֲלָהּ. וַחֲרֶשֶׁת אֵין אַתְּ יָכוֹל. דִּכְתִיב וְאָֽמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. אָמַר רִבִּי אָבִין. מִכֵּיוָן דִּכְתִיב וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ וְהוּא מְעַכֵּב מִלִּשְׂמוֹחַ עִמָּהּ. מַפְרִישׁ עָלֶיהָ חוּץ מִדַּעְתָּהּ.

משנה: בָּא לוֹ לִכְתוֹב אֶת הַמְּגִילָּה מֵאֵי זֶה מָקוֹם הוּא כוֹתֵב. אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אוֹתָךְ וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וגו׳. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה. וְכוֹתֵב יִתֵּן ײ֨ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה בְתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ײ֨ אֶת יְרֵכֵךְ נוֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָֽרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּיל יָרֵךְ. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְאָֽמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא הָיָה מַפְסִיק. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל־עַצְמוֹ אֵינוֹ כוֹתֵב אֶלָּא יִתֵּן ײ֨ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ײ֨ אֶת יְרֵכֵךְ נוֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָֽרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִיךְ וגו׳. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְאָֽמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן.