מסכת דרך ארץ זוטא
ז׳ אבות שכנו בכבוד עולם ולא שלטה בהן רמה ותולעה ואלו הן. אברהם ויצחק ויעקב ומשה ואהרן ועמרם אביהם. וי״א אף דוד שנאמר (שם טז) לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח:
מסכת כלה רבתי
ברייתא העבר רצונך מפני רצון שמים שכן מצינו ליעקב שלא נשק ליוסף: [גמ׳] אמאי לא נשק ליה סבר דילמא איידי דגלה אטעיניה נשי אגב שופריה דכתיב וירא אליו ויפול על צואריו איהו בעי למינשקיה ולא שבקיה דכתיב ויבך על צואריו עוד היינו דכי נח נפשיה נשקיה דכתיב ויבך עליו וישק לו אמר תלתין ותשע שנין קמיה ולא נשקניה לפומיה דאבא והשתא קברנא ליה ולא נשיקנה ליה והיינו דכתיב וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה אטו עד השתא לא ידע מאן אינון אלא דשייליה אם (לא) איתיילדו בכתובה וכיון דחזייה כתובה אתבא דעתיה ונשקינהו בדיל יוסף אמר רבא ש״מ יוסף נתחמם לנגדה דאי ס״ד לא נתחמם כנגדה והתניא הניח ידו על גבי בני מעיו ואמר שישו בני מעי שישו בני מעי ומה ספקות שלכם כך בוודאות עאכ״ו מובטח אני בכם שאין רמה ותולעה שולטת בכם וקרא על עצמו אף בשרי ישכון לבטח והוא לא מחשיב בהדיהו. וכ״ש יעקב דמחשיב בהדיהו. הלכך צפה יעקב ברוח הקדש ונמנע מלנשוקי ליה. והיכא רמיזא דכתיב ותשב באיתן קשתו וכתיב התם עריה תעור קשתך ומי גרם לו שניצול לו שבועות מטות מאי אומר סלה אלהי יעקב סלה מיתיבי וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו. והלא דברים ק״ו לבן שמנשק ע״ז ומנשק זונות כתיב ביה הכי יוסף לא הוה מנשק דילמא לא איצטריך קרא למכתביה אלא קרא אזכותיה דיעקב מהדר וירץ לבן לקראתו בעא לנשוקיה ולא שבקיה חבקיה הדר לנשקיה ונקיף ליה ליסתיה דייקא נמי דכתיב וינשק ולא כתיב וישק ש״מ (והכי) [והכא] כתיב וישק להם ויחבק להם מאי בין וישק לוינשק וינשק בכל הגוף וישק בפה. ומנא לן הכי דכתיב שפתים ישק משיב דברים נכוחים כל מקום שנאמר וישק אינו אלא כרושם ומצרף לחשבון. ת״ש וירץ עשו לקראתו ויחבקהו [וגו׳] וישקהו הא דמיא ללבן א״ל זיל חזי(כמי) [כמה] שיני חרותי עילויה. ומ״ש משום דבעי לנשוכי באותה שעה נעשו שיניו כדונג והכה לחייו בצוארו של יעקב ואיחלש על אותה שעה אמר דוד קומה ה׳ הושיעני וגו׳ שיני רשעים שברת:
מסכת כלה רבתי
ברייתא שבעה אבות שכבו בכבוד העולם ולא שלטה בהם רמה ותולעה אברהם יצחק ויעקב ועמרם אבי משה ובנימין בן יעקב וישי וכלאב וי״א אף דוד שנאמר לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח. שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן אלו הם שרח דכתיב אנכי שלומי אמוני ישראל אני שהשלמתי מנין הנכנסים לגן עדן. ובתיה בת פרעה דכתיב ילדה את ירד אמר הקב״ה אינו קורא למשה אלא בשם שקראתו שנאמר ויקרא אליו אלהים [וגו׳] הוא שאמר דוד ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים. כי מן המים משיתהו אמר הקב״ה והביאה ישועה לישראל והוציאן לחיים הריני מאריך לך בחיים אמר כרתי ברית עם אבותיכם והם בהלכות אבותיהם זו שעזבה מלכות ונדבקה בם איני משלם לה. חירם מלך צור מאי זכה משום שעשה משכן כמו שעשאו משה דכתיב את כל הכלים האלה מאי אהל זה אהל מועד. ועבד מלך כושי דאסקיה לירמיה דכתיב ויאמר עבד מלך הכושי [וגו׳]. אלעזר על דפלחיה לאברהם אימת כיון דאמר הקרה נא לפני היום וכתיב התם כי הקרה ה׳ אלהיך לפני ולהלן מנא לן דכתיב ויבא לו יין ואומר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה׳. ובן בנו של ר׳ יהודה הנשיא גמרא ור׳ יהושע בן לוי נמי גמרא ויעבץ מנא לן דכתיב ויקרא יעבץ וכתיב והיתה ידך עמי. ואית דמייתין לה מהכא ועשית מרעה מנא לן דרעה זו מיתה דכתיב כי מפני הרעה נאסף הצדיק ותאנא אלמלא רעות שבאות לעולם לא היו צדיקים נאספים בלי זמנן. ויעבץ בקש על עצמו לבלתי עצבי ויבא אלהים את אשר שאל: סליק פירקא