תלמוד ירושלמי שבת
כָּתוּב שִׁמְעוּ־זֹ֥את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים הַֽ֝אֲזִ֗ינוּ כָּל־י֥שְׁבֵי חָֽלֶד: רִבִּי אָחָא אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ וְרַבָּנִן. חַד אָמַר. לָמָּה הוּא מוֹשֵׁל כָּל־בָּאֵי הָעוֹלָם בְּחוּלְדָּה. אֶלָּא לְפִי שֶׁכָּל־מַה שֶׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם. הַרְבֶּה מִינִים בַּיָּם מַה שֶׁאֵין בַּיַּבָּשָׁה וְאֵין חוּלְדָּה בַּיָּם. וְחוֹרָנָה אָמַר. לָמָּה הוּא מוֹשֵׁל כָּל־בָּאֵי הָעוֹלָם בְּחוּלְדָה. אֶלָּא מָה הַחוּלְדָּה הַזֹּאת גּוֹרֶרֶת וּמַנַּחַת וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לְמִי הִיא מַנַּחַת. כָּךְ הֵן כָּל־בָּאֵי הָעוֹלָם. גוֹרְרִין וּמַנִּיחִין גוֹרְרִין וּמַנִּיחִין וְאֵינָן יוֹדְעִין לְמִי הֵן מַנִּיחִין. יִ֝צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִי־אוֹסְפָם׃