במדבר ה:לא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, שבועות, קידושין וסוטה

וְנִקָּ֥ה הָאִ֖ישׁ מֵעָוֺ֑ן וְהָאִשָּׁ֣ה הַהִ֔וא תִּשָּׂ֖א אֶת־עֲוֺנָֽהּ׃ (פ)

תלמוד ירושלמי סוטה

משנה: אֵילּוּ אֲסוּרוֹת לוֹכַל בַּתְּרוּמָה הָאוֹמֶרֶת טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ וְשֶׁבָּאוֹ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה. וְהָאוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹתָה וְשֶׁבַּעֲלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ וְשֶׁבַּעֲלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה לָהּ. מוֹלִיכָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי סוטה

וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהוֹרָה הִיא. זוֹ טְהוֹרָה. לֹא שֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה. אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהוֹרָה הִיא. זוֹ טְהוֹרָה. לֹא שֶׁתָּלָת לָהּ זְכוּת. וְאַתְיָיא כְּמָאן דָּמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְנִיכֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כָּן אֲנָן קַיָימִין כְּשֶׁשָּׁתָת וְלֹא בָדְקוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם. שֶׁלֹּא תֹאמַר. עֵידֵי שֶׁקֶר הֵן. לְפִיכָךְ לֹא בָדְקוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם. אָתָא מֵימַר לָךְ שֶׁאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין בְּאִשָּׁה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָה. וְאַתְיָיא כְּמָאן דָּמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת. וְלָמָּה לֹא הוּכְּרָה. מִפְּנֵי שֶׁתָּלָת לָהּ זְכוּת. וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן. אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תָלָה לָהּ זְכוּת. יָכוֹל אַף הִיא לֹא תָחוּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ. וְאַתְיָיא כְּמָאן דָּמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי סוטה

הלכה: הַכֹּל שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְנֶה עִמָּהּ קוֹדֶם שֶׁנִּתְאָרָסָה וְלֹא מִשֶּׁנִּתְגָּרְשָׁה כול׳. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. פְּשִׁיטָא שֶׁאָדָם מוֹחֵל עַל קִיּנּוּיוֹ. גֵּירַשׁ כְּמִי שֶׁמָּחַל. הֵיךְ עֲבִידָא. קִינֵּא לָהּ וְנִתְגָּרְשָׁה וְהֶחֱזִירָהּ וְנִסְתְּרָה. אִין תֵּימַר. גֵּירַשׁ כְּמִי שֶׁמָּחַל. צָרִיךְ לְקַנּוֹת לָהּ פַּעַם שְׁנִיָיה. אִין תֵּימַר. גֵּירַשׁ כְּמִי שֶׁלֹּא מָחַל. אֵין צָרִיךְ לְקַנּוֹת לָהּ פַּעַם שְׁנִיָיה. אֲבָל אִם קִינֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה וְיָדַע בָּהּ. וְגֵירְשָׁהּ וְהֶחֱזִירָהּ וְנִסְתְּרָה. שָׁתָת וְלֹא בָדְקוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם טְהוֹרָה הִיא. אִי מֵאַחַר שֶׁאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ טְמֵיאָה הִיא.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי סוטה

זמין למנויי פרימיום בלבד