וְהוֹצִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׂרַ֣ף אֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר שָׂרַ֔ף אֵ֖ת הַפָּ֣ר הָרִאשׁ֑וֹן חַטַּ֥את הַקָּהָ֖ל הֽוּא׃ (פ)
תלמוד ירושלמי תענית
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אֶל פְּנֵי פָּרוֹכֶת הַקּוֹדֶשׁ. רִבִּי אָחָא אָמַר. אִיתפַּלְּגוֹן רִבִּי אַבָּהוּ וְרַבָּנִן. חַד אָמַר. חָטָא הַנָּשִׂיא הַגְּדוּלָּה בִמְקוֹמָהּ. חָטָא הַצִּיבּוּר אֵין הַגְּדוּלָּה בִמְקוֹמָהּ. וְחוֹרָנָה אָמַר. לְפִי שֶׁחָטְאוּ הַלָּמֵד וְהַמְּלַמֵּד. לְפִיכָךְ יֵצְאוּ לַחוּץ וְיִתְפַּרְסְמוּ. עַל שֵׁם וְהוֹצִיא אֶת הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. תַּנֵּי חִזְקִיָּה. רֶמֶז. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מָשִׁיחַ יֵשׁ אָרוֹן. וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין מָשִׁיחַ אֵין אָרוֹן. וְאַתְיָיא כַיי דָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יַנַּא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָיָה הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹן. וְאֵילּוּ הֵן. אֵשׁ וְאָרוֹן וְאוּרִים וְתוּמִּים וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְרוחַ הַקּוֹדֶשׁ. עַל שֵׁם וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָה. וְאֶכָּבְדָ כָתוּב חָסֵר ה״א. אֵילּוּ חֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁהָיָה הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹן.
הוריות
פר כהן משוח ופר עדה כו': מנא הני מילי דת"ר (ויקרא ד, כא) ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון מה ת"ל הראשון שיהא ראשון קודם לפר העדה בכל מעשיו
סנהדרין
כשהוא אומר (ויקרא ד, יב) אל מחוץ למחנה בפר העדה שאין ת"ל שהרי כבר נאמר (ויקרא ד, כא) ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון ליתן לו מחנה שניה