יחזקאל ג:יב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ברכות, חגיגה וחולין

בְּטִיטַיי אִישְׁתַּתַּק בְּאוֹפָנַיָיה אֲתוּן וְשַׁיְילוּן לְרִבִּי אָבוּן. אֲמַר לוֹן רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זֶה שֶׁעוֹבֵר תַּחְתָּיו יַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. אָ‍מְרִין לֵיהּ וְהָא תַנִּינָן מַתְחִיל הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה זֶה. אֲמַר לוֹן מִכֵּיוָן דַּעֲנִיתוּן קְדוּשְׁתָּא כְּמִי שֶׁהוּא תְּחִילַת בְּרָכָה.

(יחזקאל א, טו) וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות אמר ר' אלעזר מלאך אחד שהוא עומד בארץ וראשו מגיע אצל החיות במתניתא תנא סנדלפון שמו הגבוה מחברו מהלך חמש מאות שנה ועומד אחורי המרכבה וקושר כתרים לקונו איני והכתיב (יחזקאל ג, יב) ברוך כבוד ה' ממקומו מכלל דמקומו ליכא דידע ליה דאמר שם אתגא ואזל ויתיב ברישיה

אלא אחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש קדוש ה' צבאות והאיכא ברוך