וּפֶ֤טֶר חֲמוֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ כֹּ֣ל בְּכ֤וֹר בָּנֶ֙יךָ֙ תִּפְדֶּ֔ה וְלֹֽא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃
תלמוד ירושלמי פאה
משנה: אֵילּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן שֵׁיעוּר הַפֵּיאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֵילּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא כִּיבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּן.
תלמוד ירושלמי בבא קמא
הלכה: מְרוּבָּה מִידַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל כול׳. מְנָן תֵּיתִי לֵיהּ. מֵאִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא וגו׳. אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר חַיִים. לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים. הַגְּנֵיבָה. לְרַבּוֹת אֶת הַמִּיטַּלְטְלִין. וְלָמָּה שׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה. אִם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָיָיה לַמִּזְבֵּחַ נִיתְנֵי שׁוֹר וָשֶׂה. [ ] תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת שֶׁאֵין מִיטַּלְטְלִין. יָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא תַשְׁמִישׁ. יָצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא רְאָיָיה.
תלמוד ירושלמי חגיגה
הלכה: הַכֹּל חַיָיבִין בָּרְאִיָיה כול׳. מַתְנִיתָה בִרְאִיַית קָרְבָּן. אֲבָל בִּרְאִיַית פָּנִים אֲפִילוּ קָטָן חַיָיב. מִן הָדָא הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף. וְאֵין קָטָן גָּדוֹל מִטַּף.