וְשָׁכַ֨ב אִ֣ישׁ אֹתָהּ֮ שִׁכְבַת־זֶרַע֒ וְנֶעְלַם֙ מֵעֵינֵ֣י אִישָׁ֔הּ וְנִסְתְּרָ֖ה וְהִ֣יא נִטְמָ֑אָה וְעֵד֙ אֵ֣ין בָּ֔הּ וְהִ֖וא לֹ֥א נִתְפָּֽשָׂה׃
תוספתא סוטה
[עם הכל האשה מיטמאת] חוץ מן הקטן [וממי] שאינו איש ר' יוסי אומר ישקנה שמא נתפקח [חרש] ונשתפה [שוטה] והגדיל הקטן או שהלך בעלה למדה"י או שהיה בעלה חבוש בבית האסורים ישקנה.