וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַעַן֩ יָשׁ֨וּב יְהוָ֜ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
תוספתא עבודה זרה
המוכר עבדו ליריד של עובדי כוכבים דמיו אסורין ויוליך לים המלח וכופין את רבו שיפדנו אפילו מאה בדמיו ויוציאנו לחירות נמצאת אומר הנושא ונותן ביריד של עובדי כוכבים בהמה תיעקר כסות וכלים ירקבו ומעות וכלי מתכות יוליך הנאה לים המלח. פירות את שדרכו לישפך ישפך לישרף ישרף ליקבר יקבר ר' יוסי אומר עבודת כוכבים שוחק וזורה לרוח או מטיל לים אמרו לו אף היא נעשית זבל שנאמר (דברים י״ג:י״ח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם וגו' אמר להן ר' יוסי הרי הוא אומר (דברים ט׳:כ״א) ואת חטאתכם אשר עשיתם וגו' אמרו לו משם ראיה (שמות לד) ויזר על פני המים וישק את בני ישראל מלמד שבדקן כדרך שבודקין את הסוטות אמר להן רבי יוסי הרי הוא אומר (שמואל ב ה׳:כ״א) ויעזבו את עצביהם אמר להן רבי יוסי הרי הוא אומר (מלכים א ט״ו:י״ג) וגם מעכה אם אסא המלך ויסירה מגבירה אשר עשתה מפלצת וגו' אמרו לו משם ראיה (שם) ויכרת אסא את מפלצתה וגו' אמר להן ר' יוסי הרי הוא אומר (מלכים ב י״ח:ד׳) וכתת נחש הנחושת וגו' אמרו לו וכי עבודת כוכבים היה והלא משה עשאו מלמד שטעו ישראל אחריו עד שבא חזקיה ובנו.
תוספתא עבודה זרה
הנכנס תחתיו כנכנס לבית עבודת כוכבים אם היתה דרך הרבים מפסקת הרי זה מותרת ישראל שפסל את האשרה בין לצרכו בין שלא לצרכו אסור ועובד כוכבים שפסל את האשרה לצרכה היא אסורה והוא מותר לצרכו בין זה ובין זה אסור. לא יעלה אדם לראש הבימוס אפי' לנוולו לטנפו משום שנאמר (דברים יג) ולא ידבק בידך מאומה. לא יאמר אדם לחבירו המתן לי בצד עבודת כוכבים פלונית ואני אמתין לך בצד עבודת כוכבים פלונית שנאמר (שמות כג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו וגו'.
תוספתא בבא קמא
החובל בחבירו אע"פ שלא בקש החובל מן הנחבל הנחבל צריך שיבקש עליו רחמים שנא' (בראשית כ׳:י״ז) ויתפלל אברהם אל האלהים וכן אתה מוצא בריעי איוב שנא' (איוב מ״ב:ח׳) ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים מה הוא אומר (שם) וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו וגו' ר' יהודה אומר משם ר"ג הרי הוא אומר (דברים י״ג:י״ח) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך וגו' זה סימן יהא בידך כל זמן שאתה רחמן הרחמן מרחם עליך. הכהו באחר ידו בנייר ובפנקס בעורות שאין עבודין בטמוס של שטרות שבידו נותן ד' מאות זוז ולא מפני שמכה של צער אלא מפני שמכה של בזיון שנא' (תהילים ג׳:ח׳) קומה ה' הושיעני אלהי כי הכית את כל אויבי וגו' (מיכה ד׳:י״ד) בשבט על הלחי וגו' (ישעיהו נ׳:ו׳) גוי נתתי למכים וגו' וכשם שחייב על נזקי חבירו כן הוא חייב על נזקי עצמו הרק וטש בפניו כנגד חבירו ותלש בשערו מקרע את כסותו משבר את כליו מפזר את מעותיו בחמתו פטור מדיני אדם ודינו מסור לשמים שנא' (בראשית ט׳:ה׳) ואך את דמכם לנפשותיכם מיד נפשותיכם אדרוש רבי שמעון בן אלעזר אומר משם רבי חלפאי בן אגרא שאמר משם ר' יוחנן בן נורי מתלש בשערו מקרע את כסותו משבר את כליו מפזר את מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד ע"ז שאילו אמר לו יצרו לך ועבוד עבודת כוכבים היה עובד שכך היא עבודתו של יצר הרע. האומר סמא את עיני שהזקתני קטע את ידי שהזקתני פטור אנסוהו עובדי כוכבים ונטלו ממונו בפניו פטור נטל ונתן להן ה"ז חייב.