וְעָנְשׁ֨וּ אֹת֜וֹ מֵ֣אָה כֶ֗סֶף וְנָתְנוּ֙ לַאֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה כִּ֤י הוֹצִיא֙ שֵׁ֣ם רָ֔ע עַ֖ל בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֔ה לֹא־יוּכַ֥ל לְשַּׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו׃ (ס)
תוספתא כתובות
א' האונס וא' המוציא שם רע שגרשו כופין אותו להחזיר אם היו כהנים לוקים מ' א' האונס וא' המפתה בין היא בין אביה יכולין לעכב שנא' (שמות כ״ב:ט״ז) אם מאן ימאן אביה וגו' ואומר (דברים כ״ב:י״ט) ולו תהיה לאשה [לו] אתה כופה ואי אתה כופה ליבם.
תוספתא יבמות
רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו שנאמר (ויקרא י״ח:ז׳-ח׳) ערות אשת אביך לא תגלה [וגו'] ולהלן הוא אומר (דברים כ״ב:י״ג) לא יקח איש את אשת אביו [ולא יגלה כנף אביו] ואומר (דברים כג) ולו תהיה לאשה [וגו'] הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מיבמין היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן שלא בקדושה ולא חולצין ולא מיבמין ואין חייבין משום אשת אח היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה או חולצין או מיבמין אבל חייבין משום אשת אח היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי הם כישראל לכל דבר.