וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַיָּ֖ם מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּה מִשְּׂפָת֨וֹ עַד־שְׂפָת֜וֹ עָגֹ֣ל ׀ סָבִ֗יב וְחָמֵ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ קוֹמָת֔וֹ וקוה [וְקָו֙] שְׁלֹשִׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה יָסֹ֥ב אֹת֖וֹ סָבִֽיב׃
תוספתא תענית
[בתשעה בחודש הובקעה העיר בשניה ובראשונה ובז' בו אם נאמר (ירמיהו נ״ב:ו׳) בז' בחודש למה נאמר בט' בחודש אם נאמר בט' בחודש למה נאמר בז' בחודש אלא בז' בחודש כיבשו האומות את ההיכל] ונטלו את העמודים ואת הים ואת המכונות [והיו מקרקרים] שביעי שמיני ותשיעי [עד שפנה יום] וכה"א (שם) אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב לעתותי ערב הציתו בו את האור ונשרף עם שקיעת החמה בעשור לחודש.