וַתָּבֹ֥א אֵלָ֖יו אִיזֶ֣בֶל אִשְׁתּ֑וֹ וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מַה־זֶּה֙ רוּחֲךָ֣ סָרָ֔ה וְאֵינְךָ֖ אֹכֵ֥ל לָֽחֶם׃
Lalu Izebel, istrinya, datang kepadanya dan berkata kepadanya: “Mengapa hatimu murung sampai engkau tidak mau makan?”
מצודת דוד
רוחך סרה. סר ממך הרצון והדבור, כמו (במדבר יד כד): רוח אחרת. וכמו (ישעיהו יא ד): ברוח שפתיו: