וְלֹ֣א נֶעְדַּר־לָ֠הֶם מִן־הַקָּטֹ֨ן וְעַד־הַגָּד֜וֹל וְעַד־בָּנִ֤ים וּבָנוֹת֙ וּמִשָּׁלָ֔ל וְעַ֛ד כָּל־אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ לָהֶ֑ם הַכֹּ֖ל הֵשִׁ֥יב דָּוִֽד׃
Tidak ada satu pun yang hilang dari mereka, baik yang kecil maupun yang besar, baik anak-anak lelaki maupun anak-anak perempuan, baik jarahan maupun segala sesuatu yang telah dirampas musuh bagi diri mereka sendiri. Semuanya dibawa kembali oleh Daud.
מלבי"ם
ולא נעדר, א. הגופים מן הקטן וכו', ב. הרכוש ועל זה אמר ומשלל, והנה בהרכוש היה שני מינים, א. מה שעדיין לא חלקוהו האויבים ביניהם איש לו, וזה נקרא שלל, שהוא מה שנשאר במלחמה טרם יתחלק או יתבוזז מאנשי הצבא, ב. מה שבזזו האויבים איש לו, שעל זה אמר וכל אשר לקחו להם כל זה השיב דוד:
מצודת דוד
ועד כל אשר לקחו. אפילו מה שלקחו מפלשתים מנגב יהודה וכלב, הכל השיב דוד לעצמו: