ק֣וּם רֵ֗ד לִקְרַ֛את אַחְאָ֥ב מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֣ר בְּשֹׁמְר֑וֹן הִנֵּה֙ בְּכֶ֣רֶם נָב֔וֹת אֲשֶׁר־יָ֥רַד שָׁ֖ם לְרִשְׁתּֽוֹ׃
“Bangunlah, pergilah menemui Ahab, raja Israel, yang bersemayam di Samaria. Ketahuilah, sekarang ia ada di kebun anggur Nabot; ia pergi ke sana untuk mengambilnya menjadi miliknya.
עין יעקב
צ תָּנוּ רַבָּנָן: הֲרוּגֵי מַלְכוּת, נִכְסֵיהֶם לַמֶּלֶךְ, הֲרוּגֵי בֵּית־דִּין, נִכְסֵיהֶם לַיּוֹרְשִׁים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הֲרוּגֵי מַלְכוּת, נִכְסֵיהֶם לַיּוֹרְשִׁים, אָמְרוּ לְרַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: (מלכים א כ״א:י״ח) "הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ". אָמַר לָהֶם: בֶּן אֲחִי אָבִיו הָיָה, וְרָאוּי לְיָרְשׁוֹ הָיָה. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַרְבֵּה בָּנִים הָיוּ לוֹ?! אָמַר לָהֶן: אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו הָרַג, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ב ט) "אִם לֹא אֶת דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי". וְרַבָּנָן? הַהוּא, בָּנִים הָרְאוּיִין לָצֵאת מִמֶּנּוּ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: נִכְסֵיהֶם לַמֶּלֶךְ, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (שם א כא) "בֵּרַךְ נָבוֹת אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ". אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: נִכְסֵיהֶן לַיּוֹרְשִׁין, לָמָּה לִי 'וָמֶלֶךְ'? וְלִטַעְמִיךְ, 'אֱלֹהִים' לָמָּה לִי? אֶלָּא, לְאַפּוּשֵׁי רִיתְחָא, הָכָא נַמִּי, לְאַפּוּשֵׁי רִיתְחָא. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: נִכְסֵיהֶם לַמֶּלֶךְ, הַיְנוּ דִכְתִיב: (מלכים א ב׳:כ״ח) "וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל ה', וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ", וּכְתִיב: (שם) "וַיֹאמֶר לֹא, (אצא) כִּי פֹה אָמוּת". אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: נִכְסֵיהֶם לַיּוֹרְשִׁים, מַאי נַפְקָא לֵיהּ מִינָהּ? לְחַיֵּי שָׁעָה.