וַיִּשְׁלַ֗ח רֹכֵ֣ב סוּס֮ שֵׁנִי֒ וַיָּבֹ֣א אֲלֵהֶ֔ם וַיֹּ֛אמֶר כֹּֽה־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ שָׁל֑וֹם וַיֹּ֧אמֶר יֵה֛וּא מַה־לְּךָ֥ וּלְשָׁל֖וֹם סֹ֥ב אֶֽל־אַחֲרָֽי׃
Lalu raja menyuruh seorang penunggang kuda yang kedua. Ia sampai kepada mereka dan berkata, “Beginilah kata raja: Apakah kalian datang dengan damai?” Jawab Yehu, “Apa urusanmu dengan damai? Berbaliklah dan ikutlah di belakangku.”
מנחת שי
ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ וגו'. כתוב במסורת ג' סבירין השלום ולא מסיימא הי ניהו אחרינא ומסתברא דחדא מינייהו הוא ויאמר כה אמר המלך שלום (מלכים ב ט׳:י״ט) דכתיב גבי יהורם ברוכב שני ומטעים ביה דסבירין השלום כדכתיב לעיל מיניה ברוכב ראשון וכדכתיב נמי בתריה ויאמר השלום יהוא ואידך סבירא לי דאיהו שלם בואך (שמואל א ט״ז:ה׳) שהוא דרך שאלה והעד ויאמר שלום שלאחריו ודוגמתו במלכים א' ב' ותאמר השלום בואך ויאמר לשלום ואף על גב דהאי דשמואל כתיב בסוף פסוקא הא אשכחנא דכותיה במלכים ב' ה' גבי נעמן ויאמר השלום דהוא נמי בסוף פסוקא וכתיב בתריה ויאמר שלום וגו':