וַיֹּ֣אמֶר ׀ שָׁל֗וֹם אֲדֹנִי֮ שְׁלָחַ֣נִי לֵאמֹר֒ הִנֵּ֣ה עַתָּ֡ה זֶ֠ה בָּ֣אוּ אֵלַ֧י שְׁנֵֽי־נְעָרִ֛ים מֵהַ֥ר אֶפְרַ֖יִם מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֑ים תְּנָה־נָּ֤א לָהֶם֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וּשְׁתֵּ֖י חֲלִפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃
Jawabnya, “Baik-baik saja. Tuanku mengutus aku untuk mengatakan: Lihat, baru saja datang kepadaku dua orang muda dari pegunungan Efraim, dari kalangan murid-murid para nabi. Berikanlah kiranya kepada mereka satu talenta perak dan dua setel pakaian.”
תרגום יונתן
וַאֲמַר שְׁלָם רִבּוֹנִי שְׁלָחַנִי לְמֵימָר הָא כְעַן דֵין אֲתוֹ לְוָתִי תְּרֵין עוּלֵימִין מִטוּרָא דְבֵית אֶפְרַיִם מִתַּלְמִידֵי נְבִיַיָא הַב כְּעַן לְהוֹן כִּכְּרָא דְכַסְפָּא וּתְרֵין אִצְטְלָוָן דִלְבוּשָׁא: