Kabbalah su Salmi יא:5

ואי תימא דלא אתנסי בר נש, הא כתיב ה' צדיק יבחן וגו'. ובגין כך אתנסי איוב. ואע"ג דלא קאים בקיומיה כדקא יאות, לא נפק מתחות רשותא דמריה לאתדבקא בסטרא אחרא.

רבי אלעזר אמר, כל מה דעביד קב"ה, בדינא איהו, בגין לדכאה לההיא נפשא, לאייתאה לה לעלמא דאתי, דכל עובדוי דקב"ה, אינון בדינא וקשוט, ובגין לאעברא מניה ההוא זוהמא, דקבילת בהאי עלמא, וע"ד אתבר ההוא גופא ואתדכיאת נפשא, ובגין כך, קב"ה עביד לההוא זכאה, דיסבול יסורין ומכאובין בהאי עלמא, ויתנקי מכלא ויזכה לחיי עלמא. ועל דא כתיב יי' צדיק יבחן ודאי והא אתמר.

ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון וגו'. ר' יהודה פתח ואמר, יי' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו. כמה עובדוי דקב"ה מתתקנן, וכל מה דאיהו עביד, כלא על דינא וקשוט, כמה דכתיב הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא.

צדיק יבחן, מאי טעמא, אמר רבי שמעון בגין דקודשא בריך הוא, כד אתרעי בהו בצדיקיא, מה כתיב, ויי' חפץ דכאו החלי. ואוקמוה. אבל בגין דרעותא דקודשא בריך הוא, לא אתרעי, אלא בנשמתא, אבל בגופא לא, דהא נשמתא, איהי דמיא לנשמתא דלעילא, וגופא לאו איהו חזי לאתאחדא לעילא, ואף על גב דדיוקנא דגופא ברזא עלאה איהו.

ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו, מאי שנאה נפשו, ס"ד דקב"ה הוי דנפשו שנאה לההוא רשע. אלא, ההוא דרגא דכל נשמתין תליין ביה, שנאה נפשו דההוא רשע, דלא בעיא לה כלל, לא בעיא לה לא בעלמא דין ולא בעלמא דאתי, ובגין כך כתיב, ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו, ודאי. ד"א שנאה נפשו, כד"א נשבע אדני יהוה בנפשו, ובגין כך צדיק יבחן.

תמינאה, א"ל חי. כד"א כי שם צוה יי' את הברכה חיים וגו'. ודא צדיק, דכל חיים נפקין מתמן, ואקרי יהו"ה. כד"א יי' צדיק יבחן. ודא היא ו' זעירא דשמא קדישא. בג"כ ו"ו ווין תרין.

סטרא אחרא, בעי למעבד הכי, ובטש בחייביא, וכל מה דבטש, כדין ונר רשעים ידעך. מחרף ומגדף לכל סטרין, ולא יכיל לאנהרא כלל, וכדין כתיב כי מה האדם שיבא אחרי המלך. ובעי לאתדמי ליה, ולא יכיל. ועל דא יי' צדיק יבחן, ובטש ביה, וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן, כד"א אבן בחן. גחין ר' שמעון, ונשיק לעפרא. אמר, מלה מלה אבתרך רדיפנא, מיומא דהוינא, והשתא אשתמודעא לי מלה, מגו שרשא ועקרא דכלא.

ח''ט מֹץ וְתֶבֶן. דִּבְגִינֵהּ אָמַר דָּוִד (תהילים נ״א:ז׳) הֵן בְּעָוֹן חוֹלַלְתִּי וְגוֹ'. וּבְזִמְנָא דְּאָת ה' דְּאִיהִי חֲמִשָּׁה מִינֵי נַהֲמָא, אִיהִי בְּכִסּוּיָא דָּרַת בֵּין רַשִּׁיעַיָּא בְּגָלוּתָא, דְּאִתְּמַר עָלַיְהוּ (תהילים א׳:ד׳) לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ (א'). י' דְּאִיהִי מַעֲשֶׂה דִּילֵהּ לֹא אִתְחַבְּרַת עִמֵּהּ. וּבְגִין דָּא מֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר. וּבְגִין דָּא נָשְׁקוּ בַּר. נָשְׁקוּ בַּר. דְּשִׂפְוָן עִלָּאִין דְּרָעֲיָא מְהֵימָנָא דְּאִנּוּן שַׁקְיוּ דִּילְהוֹן בִּתְרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּאִנּוּן לִמּוּדֵי ה'. וְצַדִּיק אִיהוּ לְשׁוֹן לִמּוּדִים, אִיהוּ לָשׁוֹן לְעֵלָּא, וְאוֹת בְּרִית לְתַתָּא. וְעוֹד נָשְׁקוּ בַּר בְּשִׂפְוָן עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְּהָכֵי סְלִיקַת שְׁכִינָה כְּחֻשְׁבַּן שָׂפָ''ה. חוּט דְּאַסְחַר עָלֵהּ, אִיהוּ הַהוּא כְּרִיכוּ, חוּט דְּזַרְקָא דְּאַסְחַר שָׂפָה אִיהוּ חוּט שֶׁל חֶסֶד. וְאִיהוּ חוּט דְּדַהֲבָא. וְאִיהוּ קַו יָרֹק מִסִּטְרָא דִּתְיוּבְתָּא דְּאַסְחַר כָּל עָלְמָא. תְּלָת חוּטִין אִנּוּן לְעֵלָּא דְּסָחֲרִין לְבַת עֵינָא, דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר (שיר השירים ז׳:ה׳) עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים. מַאי בַּת רַבִּים, בַּת עַיִן אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן תְּלָת גְּוָנִין אִנּוּן דְּעֵינָא. עֵינָא דְּמַיָּא דְּלֵית לָהּ הֶפְסֵק עֵין הַמַּיִם. וּמִתַּמָּן נָשְׁקוּ בַּר לְאַנְהָרָא עָלְמִין בְּרָזִין סְתִימִין דְּאוֹרַיְתָא. בְּהַהוּא זִמְנָא קָם הַהוּא סָבָא וְנָטַל קִירְטָא בִּידוֹי. פָּתַח וְאָמַר, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא עַד כְּעַן הֲוָה קִירְטָא בִּידָךְ. מִכָּאן וְאֵילָךְ הָא אִסְתַּלְּקַת בְּעִלָּאִין. נָטוּר גַּרְמָךְ מֵאַבְנִין דִּילָהּ. דְּהָא בְּפוּמָא דְּצַדִּיקִים אִיהִי מִסְתַּלְּקָא בִּצְלוֹתִין דִּילְהוֹן לְגַבֵּי בַּעְלָהּ וּבְעוֹבָדִין דִּילְהוֹן דְּהַאי אַבְנָא כַּד נַחְתַּת לְתַתָּאה אִיהִי אֶבֶן בֹּחַן, דְּעָלֵהּ אִתְּמַר (תהילים י״א:ה׳) ה' צַדִּיק יִבְחַן וּבָהּ נִתְנַסּוּ אֲבָהָן. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר (תהילים קי״ח:כ״ב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים דְּאִנּוּן אֲבָהָן.