Komentarz do Psalmów 12:8

תשמרם. לאותם עניים ואביונים הנרדפים מן הדור זו שהם דלטורין מזקק שבעתים. מדרש אגדה יש ומיושב על הסדר ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעי' לדרוש את התורה במ"ט פנים לכל צד וזהו שבעתים והיה דוד מתפלל עליהם רבש"ע ראה כמה תורתך ואמרתך ברורה ומזוקקת שבעתים בלבם אתה ה' תשמרם שמור אותם בלבם תצרנו מן הדור הזה שלא ילמדו דרכיהם להיות דלטורין:

אתה יהוה תשמרם תשמור העניים. ואמר

ושמא תאמר הלא יסתכנו באמצע השדודים גם הם וגם השודד עצמו בכל תוקף הצרות לז"א אתה ה' תשמרם את השדודים העניים והאביונים הנזכר וגם את השודד תצרנו מן הדור זו הנזכר והשמירה והנצירה תהיה לעולם וז"א תצרנו כו' לעולם:

תשמרם, תצרנו. הנצירה הוא יותר מן השמירה ובא רבים תשמרם על האמרות, ויחיד תצרנו על הכסף שצריך שמירה יתירה :

אתה - יתכן להיות מ"ם תשמרם על אמרות השם.

תשמרם. את האביונים:

תצרנו לשון יחיד על כל עני ועני, במקום שיהיה שם בין העושקים.

ותצרנו - המפיח בהם וזו כמו אלה ופירושו: כי בני דורו רעים, על כן אחריו סביב. והטעם: שהם משוטטים בכל מקום להרע.

תצרנו. תשמור כל אחד לעולם מידי אנשי הדור ההוא:

מן הדור זו מזה הדור, שהם רשעים, תשמרם

ופירוש זולות – קלון, כמו: יקר מזולל, כי הייתי זוללה, כל מכבדיה הזילוה, והוא חסר הראוי.

לעולם: בכל דור ודור.

כרום - אנשי זולות, כדרך וגבורתך במלחמה, אל תהי מרי, ואני תפלה. ויש אומרים: מן זולל וסובא והראשון נכון.