וַיִּֽהְי֨וּ הָרָצִ֜ים עֹבְרִ֨ים מֵעִ֧יר ׀ לָעִ֛יר בְּאֶֽרֶץ־אֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה וְעַד־זְבֻל֑וּן וַיִּֽהְיוּ֙ מַשְׂחִיקִ֣ים עֲלֵיהֶ֔ם וּמַלְעִגִ֖ים בָּֽם׃
I słupy przechodziły z miasta do miasta przez kraj Efraima i Manassesa, aż do Zebulona; ale śmiali się z nich z pogardą i wyśmiewali ich.
מלבי"ם
משחיקים. כבר בארתי בפי' הושע בכ"מ, שבימי הושע היה להם רשות ללכת לעבוד את ה' בירושלים בענין שלא היו אנוסים ע"י המלך, רק הם עצמם שחקו ולעגו כי היו רעים וחטאים, וע"כ נתחתם אז גז"ד של השבטים לגלות: