Myśl Żydowska do Samuela II 14:24

וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ יִסֹּ֣ב אֶל־בֵּית֔וֹ וּפָנַ֖י לֹ֣א יִרְאֶ֑ה וַיִּסֹּ֤ב אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וּפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א רָאָֽה׃ (ס)

Król wszakże oświadczył: Niechaj wróci do domu swego, ale mojego oblicza niechaj nie zobaczy! I tak wrócił Absalom do domu swego, ale oblicza króla nie widział. 

בית אלהים

ואמר ורוח קדשך אל תקח ממני, כי אחר התשובה נתקדש רוחו ונשמתו אל הקדושה תאסוף ואם יחזור לחטוא תסתלק ממנו, לכן אמר אל תקח ממנו כלומר שתסיר מלפני כל מכשול עון שלא אבוא עוד לידי חטא לשתקח ממני רוח קדשך, כי מן שמיא מיהב יהבי משקל לא שקלי (תענית כ"ה, מדרש רות רבה פרשה ב'), ואמר השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני, כי גם כי החוטא בתשובתו תכופר לו חטאתו, אינו נרצה ומקובל לפני האל כבתחלה קודם שחטא, דמיון עבד מלך שעבר על דברו וממרה בו שחייב מיתה, כי גם שרבים יחלו פני נדיבותו שימחול לו ונרצה להם ומחל לו העונש, לא בשביל זה יתקבל ויתרצה לפני המלך, וכמו שנאמר באבשלום (ש"ב י"ד) ופני המלך לא ראה אחר שמחל לו אביו וצוה ליואב שיביאנו ממקום שברח לו שם.
Zapytaj rabinaBookmarkShareCopy