Midrasz do Królów I 9:10

הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, אָמַר שְׁלֹמֹה הִגְדַּלְתִּי מַעֲשַׂי מִמַּעֲשֵׂי אֲבוֹתַי, הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א י, יח): וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וגו' בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ט, י): וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים. נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ח, יא): כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן.

פס'. ושרת את אחיו. מלמד שחוזר לנעילת שערים תניא עד שלא נכנסו לארץ היו הלוים כשרים מבן שלשים ועד בן חמשים. והכהנים משיביא שתי שערות ועד עולם אבל משנכנסו לארץ אין פוסל בלוים אלא קלקול מפני השירה. לצאתם מארץ מצרים מלמד שהיו מונים ישראל ליציאת מצרים. משבאו לארץ התחילו מונין לביאתן לארץ. ובנו הבית. התחילו מונין לבנין הבית. שנאמר (מלכים א ט׳:י׳) ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים את בית ה' ואת בית המלך. חרב הבית. היו מונין לחרבנו. עד שהתחילו מונין למלכי האומות. ובשנת את״ח למלכות יונים אנחנו בזמן הזה ובתחלת זמן את״ח שנפסקה הנבואה. יהי רצון לחדש ימינו כקדם:

וללמדך שמונים מיציאתם ממצרים שנאמר בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים. באו לארץ התחילו מונים לביאתם שנאמר כי תבואו אל הארץ. נבנה הבית התחילו מונים לבנינו שנאמר (מלכים א' ט) ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה. חרב הבית התחילו מונים לחרבנו שנאמר (יחזקאל כו) אחרי אשר הוכתה העיר. תקף עליהם עול השעבוד התחילו מונים לשעבודם שנאמר (חגי א') ובשנת שתים לדריוש (דניאל ב') ובשנת שתים למלכות נ"נ, וכשם שמונים לשנים כך מונים לחדשים: