וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה כִּ֠י תְּשַׁ֨ע מֵא֤וֹת רֶֽכֶב־בַּרְזֶל֙ ל֔וֹ וְ֠הוּא לָחַ֞ץ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל בְּחָזְקָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ (ס)
Wołali tedy synowie Izraela do Wiekuistego; posiadał on bowiem dziewięćset wozów żelaznych a uciskał synów Izraela srodze przez dwadzieścia lat.
צרור המור על התורה
בלידת נפתלי כתיב ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי וכו'. ובברכת יעקב כתיב נפתלי אילה שלוחה. ובברכת משה אמר נפתלי שבע רצון וכו'. רחל הצדקת ראתה במראה הנבואה ענין נפתלי. ומה שאירע לו עם דבורה וברק מקדש נפתלי. בענין מלחמת סיסרא והמונו. וראתה איך בסבת דבורה וזכותה ונבואתה היה השם יתברך לוחם מלחמותיהם. וכן ראתה רחל כי יעל אשת חבר הקיני תעשה המלחמה בטוב שכלה ובזכותה. כאומרו כי ביד אשה ימכור ה' את סיסרא. וכתיב תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני. ולכן כתב בלידת נפתלי נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי. מה שלא הזכיר אחותי בכל השבטים. לרמוז שבסבת תפלת דבורה אחותה ונבואתה. וכן בסבת יעל אשת חבר הקיני אחותה. נצחו זאת המלחמה. ולכן נפתולי אלהים נפתלתי. כלומר תפלות חזקות התפללתי עם אחותי דבורה. ועם אחותי יעל. גם יכולתי ונצחתי המלחמה. לא בחיל ולא בכח כי אם ברוח השם ותפלת הצדקת. וזהו גם. ולכן ותקרא שמו נפתלי אחר שבתפלה נצח זאת המלחמה. וזהו שאמר בשירת דבורה ונפתלי על מרומי שדה. לרמוז על התפלה העולה למרום. כמו ויצא יצחק לשוח בשדה. ומדברי רחל הוציא יעקב מה שאמר נפתלי אילה שלוחה. למלחמת סיסרא כמו שנאמר בעמק שולח ברגליו. ולכן קראו אילה שלוחה ע"ש אילת אהבים ויעלת חן. כי בתפלה סוד החן ואהבת השם יתברך. כאומרו ואהבת את ה' אלהיך. וזהו הנותן אמרי שפר. שהתפלה היא אמרים נאים ונעימים. שעל ידם שוררו דבורה וברק כאומרו ותשר דבורה וברק וכו'. וזהו נפתולי אלהים נפתלתי. באמרי שפר וחן וחסד. שהם מתוקים מדבש ונופת צופים. ושמו יורה על זה. וזהו נפתלי כלומר כל דבריך הם נופת לי. כמו אילת אהבים. וזהו שאמר משה רבינו עליו השלום נפתלי שבע רצון. בסבת תפלתו העולה למעלה לרצון לפני ה'. וכשהשם יתברך מקבל התפלה משביע לכל חי רצון. ואמר רצון יריאיו יעשה. וזהו נפתלי שבע רצון בסבת התפלה שהיא נפתלי. משביע לכל חי רצון. והציל לנפתלי ומסר אויביו בידיו. וכן רמז נפתלי בתפלתו ושירתו שבע רצון. בענין שמלא אותו ברכת ה' בזה העולם. וכן ים ודרום ירשה לעולם הבא. וכן רמז נפתלי שבע רצון בשירתו ותפלתו שהיתה רצויה ומקובלת. ותהיה מלאה ברכת ה' כדכתיב בהתנדב עם ברכו השם. וכן תבורך מנשים באהל תבורך. וזהו מלא ברכת ה' וגומר. ואמר ים ודרום ירשה. כנגד מה שאמר שם נחל קישון גרפם נחל קדומים. כי נחל קישון נעשה ערב לנחל קדומים. שהוא הים שנעשה נחל יבש לעבור ישראל לבטח. וזהו תדרכי נפשי עוז. כמוזכר בפסחים על פסוק ואמת ה' לעולם שרו של ים אמרו וכו'. וזהו נחל קדומים שנעשה ערב מקודם ונתן לו השם תשע מאות רכב ברזל בשביל שש מאות רכב בחור של מצרים כמוזכר שם. ולכן אמר בכאן ים ודרום ירשה בשביל ברכת ה' ותפלתו ים ודרום ירשה. כלומר שנצח המלחמה בים וביבשה. בים נחל קישון גרפם והוליכם לים שהוא נחל קדומים. ביבשה דכתיב ויהם ה' את סיסרא וגו'. ויפול כל מחנה סיסרא לפי חרב לא נשאר עד אחד. וזהו ים ודרום ירשה כמו ים ויבשה. כמו הלוך ונסוע הנגבה שתרגום דרומא. והוא לשון ניגוב כמו חרבו המים נגובו מיא. והוא לשון דרום. וכל זה בענין שיכירו השם יתברך יכול בים וביבשה. לא כמו שאמר טיטוס הרשע אין כחו אלא בים. כמוזכר בגיטין פרק הניזקין. וכל זה מכח התפלה שנקראת רצון. דכתיב ואני תפלתי לך השם עת רצון. וזהו שבע רצון. וזהו הנותן אמרי שפר. וזהו נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי. דבורה או יעל. ועם אחותי היא לאה. ואמר שנתקבלה תפלתה כלאה אחותה שוה בשוה. וזהו גם יכולתי. וזה יורה על חסידותה וצדקתה של רחל אמנו. כי אחותה היו לה ארבע בנים כבר. והיא לא היה לה בן ובת אלא שילדה שפחתה שני בנים. והיא שמחה בהם שמחה גדולה ונסתפקה בהם. ושמחה בחלקה כאלו היו לה מאה בנים. וזה לאות שקנתה מדת ההסתפקות בשלימות. וזהו עם אחותי גם יכולתי. וזהו מאמר יעקב נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר ודברי' נאים. כאלו היו לה בפועל בנים רבים. ולא היה אלא אמרי שפר. וזהו שאמר משה רבינו עליו השלום נפתלי שבע רצון. אחר שרחל אמו היה לה מדת ההסתפקות ושמחה בחלקה. כאלו השם יתברך השלים רצונה מכל וכל להוליד בנים ובנות. ראוי שיקרא שבע רצון. אחר שנפשה ורצונה שבעה לה בבן שפחתה כאלו היה שלה. וזהו על דרך ומשביע לכל חי רצון. שהשם יתברך כשפותח ידו משביע לכולם כרצון איש ואיש וכולם שבעים. ואף על פי שאין כל החלקים שוים. אחר שזה האיש השלים רצונו ונתקררה דעתו בזה. והוא שמח בחלקו כעל כל הון. הוא נקרא שבע רצון כאלו היה לו כל העולם. וזהו ומלא ברכת השם. רוצה לומר אחר שנפשו שבעה לו. הוא כאלו מלא ברכת השם ים ודרום ירשה. וכל זה הוציאוהו ממה שאמרה נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי:
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר ויהפך אמרו בשבילם היתה טובה באה עלינו. ר' יוסי הגלילי אומר משל למה הדבר דומה לאחד שנפלה לו בית כור בירושה וכו' (במכילתא) כך נעשה למצרים שלחו ולא ידעו מה שלחו. דכתיב ויאמרו מה זאת עשינו. ויאסר את רכבו בידו אסרו אמר דרך מלכים להיות עומדים ואחרים מציעין להם אבל כאן בידו אסרו. כיון שראו גדולי מלכות שהוא עומד ומציע לעצמו עמד כל אחד והציע לעצמו. ארבעה אסרו בשמחה (כתוב ברמז צ"ו). ואת עמו לקח עמו לקחן בדברים אמר להן דרך מלכים להיות מנהיגים בסוף וחיילותיהם מקדימים לפניהן אני אקדים לפניכם שנאמר ופרעה הקריב. דרך מלכים להיות בוזזין לעצמן ונוטלין חלק בראש אני אשוה לכם בביזה שנאמר אחלק שלל. ולא עוד אלא שאני פותח לכם אוצרות של כסף ושל זהב ומחלק לכם לכך נאמר ואת עמו לקח עמו לקחם בדברים. ויקח שש מאות רכב בחור משל מי (כתוב ברמז קפ"ו). בסיסרא אומר תשע מאות רכב ברזל. אמר ר' שמעון משל לשור הבר שהיו הכל בורחין ממנו אמרו נוציא לו את הארי שהיה דר עמו במדינה יצא הארי וחתכו אברים אברים. כך היה סיסרא מתגאה בברזל אמר לו הקב"ה בברזל אתה מתגאה חייך האש מפעפעו שנאמר הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא. ר' שמעון בן גמליאל אומר בוא וראה גדלה ועושרה של מלכות חייבת שאין להן (לא) נומוין אחת בטלה שכולן רצות ביום ובלילה וכנגדן של מצרים (שלהן) [כולהון] עומדות בטלות. ושלשים אין שלשים אלא גבורים שנאמר שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם.
ילקוט שמעוני על התורה
תנא משום רבי נחמיה קרוב למאה ושש עשרה שנה היתה האש מחזיק בה עצו לא נשרף ונחושתו לא ניתך א"ת דהוי גליד תני בשם רבי הושיעיא [כעובי דינר גרדינן היה בו אמר רשב"ל] אף מזבח הקטרת כן. אמר ר"ל כתיב ועשית מזבח מקטר קטרת המזבח היה מתקטר בקטרת. אמר רבי לוי נימוס קילוסין הוא שכל מי שמתגאה אינו נידון אלא באש שנאמר היא העולה על מוקדה. דור המבול על ידי שנתגאו ואמרו מה שדי כי נעבדנו לא נידונו אלא באש הה"ד בעת יזורבו נצמחו בחומו נדעכו ברותחין. אמר רבי יוחנן כל טפה וטפה שהיה הקב"ה מורידה עליהם היה מרתיח אותה. סדומיים על ידי שנתגאו ואמרו נעמוד ונשכח הרגל מבינותינו לא נדונו אלא באש הה"ר וי"י המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. פרעה על ידי שנתגאה ואמר מי י"י אשר אשמע בקולו לא נדון אלא באש הה"ד ויהי ברד ואש מתלקחת וגו'. סיסרא על ידי שנתגאה ואמר והוא לחץ את ישראל בחזקה בחרופין ובגדופין לא נדון אלא באש הה"ד מן שמים נלחמו וגו'. סנחריב על ידי שנתגאה ואמר מי כלאלקי הארצות לא נדון אלא באש הה"ד ותחת כבודו יקד וגו'. נבוכדנצר על ידי שנתגאה ואמר ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי לא נדון אלא באש הה"ד גובריא אלו די הסיקו לשדרך מישך ועבד נגו קטיל המון שביבא די נורא. ומלכות הרביעית על ידי שנתגאה ואמר מי לי בשמים לא נדונין אלא באש הה"ד חזה הוית עד די קטילת היותא והובד גזמה ויהיבת ליקדת אשא. אבל ישראל על ידי שנכזים ושפלים בעולם הזה יאן מתנחמים אלא באש הה"ד ואני אהיה לה נאם י"י חומת אש סביב לה: