Quotation_auto do Wyjścia 6:4
וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־גָּ֥רוּ בָֽהּ׃
I ustanowiłem téż przymierze Moje z nimi, abym im oddał ziemię Kanaan, ziemię pobytu ich, w której przebywali.
צרור המור על התורה
ויקרא משה לכל זקני ישראל. להודיעם דברי ה'. ושהם בחכמתם יישירו את העם איש נגדו. וזהו משכו את העם וקחו לכם צאן. או יאמר משכו וקחו לכם צאן. לתועלתכם ולעצמכם. כי באמצעות המצוה תורידו השפע מלמעלה למטה. כי על זה נקראו החכמים והצדיקים הזריזים במצות. אנשי מעשה. לפי שעושים המעשים הטובים למטה. ובזה נעשים ג"כ למעלה. לפי שמציירים בכוונתם ובתפלתם לעלות עד רום המעלות. ומשם מורידין השפע למטה. וזהו עת לעשות לה'. וכן עושי צדקה בכל עת. שעושים הצדקה בעתים של מעלה. וזהו מעשה הצדקה שלום. כי בסבת עשיית הצדקה מורידין שלום של מעלה. וזהו ענין כל הניסים הנזכרים בתורה. שהיו צריכין הנביאים כד הקמח וצפחת השמן ואסוך שמן. להוריד הברכה מלמעלה. וכן הענין בפך השמן של חנוכה. ובספר צרור הכסף הארכתי בזה בהלכות חנוכה ופורים. ולכן אמר בכאן לזקנים ולחכמים משכו וקחו לכם צאן. משכו השפע מלמעלה בלקיחת השה ושחיטתו למטה. וזהו ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף. כי זהו כמו קבלת הדם של קרבן. והגעתם אל המשקוף. זהו כעין זריקת הדם. בענין שבאלו הדברים היו מקריבין הדברים אלו לאלו להוריד השפע למטה. והנה יש לספק בכאן שנראה ששינה משה מאמר השם. כי למעלה אמר בדברי השם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף. ובדברי משה נאמר והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות. ותירץ לי אשכנזי אחד כי בכאן נראה ענותנותו של הקב"ה. שרמז לו למשה בזה שאין להם לישראל זכות אחר אלא של משה ואהרן. שהם שתי המזוזות אשר הבית נכון עליהם. וחסד הקב"ה שהוא המשקוף שלמעלה המזוזות. וכשראה משה ענותנותו של הקב"ה שהזכירם בתחלה. אמר אין זה דרך כבוד של מעלה. כי ראוי להיות וה' בראשם. ולכן שינה הדבר ואמר והגעתם אל המשקוף בראשונה. שהוא עליון נורא. וחסד השם מעולם ועד עולם על יריאיו. ואחר כך ואל שתי המזוזות שהם כנגד משה ואהרן. ומכאן נראה ענותנותו של משה. אלו דבריו ז"ל. ומכאן הוצאתי מילין ואמרתי. כי יש לספק עוד במאמר משה שאמר ולקחתם אגודת אזוב. ובדברי השם לא נזכר זה אלא ולקחו מן הדם. ועוד נראה לספק. אחר שהשם אמר שתי המזוזות בשביל זכות משה ואהרן. למה לא הזכיר השם. או רמז גם כן זכות אברהם יצחק ויעקב. אחר שהם הגורמים. והשם אמר ה' אלהי אבותיכם אלהי וגו'. וכתיב ויזכור אלהים את בריתו את אברהם וגו'. וכתיב וגם הקימותי את בריתי אתם וגומר. ואם כן מה טעם לא נזכרו כאן. ועוד כי כבר כתבתי למעלה בענין הסנה שנראה למשה. אמר הקב"ה אין לישראל אלא זכות אברהם וגו'. ומשה ואהרן שהם ה' כנגד ה' עלין שבסנה. ולכן אני אומר כי אלו הב' קושיות האחת תקים את חבירתה. כי השם יתברך בשביל כבוד משה ואהרן שעשו וטרחו לעשות את כל המופתים האלה. לא רצה בענותנותו להזכיר לאברהם יצחק ויעקב. מפני שלא יאמרו כמו שאמר חזקיהו הנה לשלום מר לי מר. שא"ל וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי. ולכן לא רצה הקב"ה להזכיר בפירוש. בשביל כבוד משה ואהרן. אבל הזכירם ברמז באומרו ולקחו מן הדם. כי זהו דם הברית אשר כרת ה' עם אברהם. ובא משה בענותנותו ופירש הדבר בפירוש ואמר ולקחתם אגודת אזוב. וכבר קבלנו כי סתם אגודה היא שלשה קלחין וזהו אגודת אזוב. וכן אמרו לולב צריך אגד. שצריך לאגוד יחד לולב והדס וערבה. וא"כ אגודת אזוב הם שלשה. רמז לאברהם יצחק ויעקב שהם משולשים בזכיות. ובזכותם נברא העולם דכתיב ואגודתו על ארץ יסדה. ובזכותם יצאו ישראל ממצרים דכתיב ויזכור אלהים את בריתו וגומר. ולכן אמר משה לישראל ולקחתם אגודת אזוב. שהם ג' קלחין. והם כנגד ג' האבות שהם ענוים ושפלים כאזוב. דכתיב ואנכי עפר ואפר. ואמר להם לישראל. אלו הג' אבות יש לכם ליקח בראשונה. כי בזכותם אתם יוצאים. והגעתם אל המשקוף. שהוא כנגד השם. ושם תגיעו כל כוונתכם. ואח"כ ואל שתי המזוזות. שהם משה ואהרן באחרונה. וזהו והאיש משה עניו מאד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy