Cytowanie Komentarza do Psalmów 89:20

An unsere Sätze: ונשמרת מכל דבר רע וגו׳ (Verse 10 u. 11), mit welchen wir zur steten nach innen gerichteten Aufmerksamkeit auf uns selbst und zur Bewahrung unserer Züchtigkeit selbst in Gedanken geladen sind, knüpft Rabbi Pinchas ben Jair, der Mann, den seine Zeitgenossen selbst des unverwelklichen Kranzes höchsten Sittenadels würdigten, einen inhaltsreichen Ausspruch: ת׳׳ר ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה מכאן אמר ר׳ פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי קדושה קדושה מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי חסידות חסידות מביאה לידי רוח הקדש רוח הקדש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן שנאמר אז דברת בחזון לחסידך (תהלים פט, כ׳) ופליגא דרבי יהושע בן לוי דאמר ר׳ יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולן שנאמר (ישעי׳ ס׳׳א, א׳) רוח ד׳ אלקי׳ עלי יען משח ד׳ אותי לבשר ענוים חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה גדולה מכולן (Aboda Sara 20 b, nach der Lesart des ריף). Das Lernen des Gesetzes bringt zur Achtsamkeit, Achtsamkeit zur sittlichen Rüstigkeit, Rüstigkeit zur äußeren Reinheit, äußere Reinheit zur Enthaltsamkeit, Enthaltsamkeit zur inneren Reinheit, innere Reinheit zur Heiligkeit, Heiligkeit zur Demut, Demut zur Sündenfurcht, Sündenfurcht zur Liebeshingebung, Liebeshingebung zum heiligen Geist, heiliger Geist zur Wiederauferstehung, und ringen Liebeshingebung (חסידות) und Demut (ענוה) um die Palme. Nach Psalm 89, 20, wo die Prophetie dem חסיד, dem Manne selbstopfernder Liebestat prädiziert wird, wäre חסידות das höchste, nach Jesaias 61, 1, wo alle Heileszukunft den ענוים, den Menschen selbstloser Demut verheißen ist, wäre ענוה das höchste. Diese Stufenleiter sittlicher Vervollkommung, deren erste Sprosse aus der geistigen Beschäftigung mit der göttlichen Gesetzeslehre hinansteigt, wäre der eingehendsten Erwägung nach der ganzen Tiefe und belehrenden Wahrheit ihres Inhalts wert.