וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֵ֚יךְ תֹּאמַ֣ר אֲהַבְתִּ֔יךְ וְלִבְּךָ֖ אֵ֣ין אִתִּ֑י זֶ֣ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֥ גָדֽוֹל׃
I rzekła doń znowu Delila: Jakże powiedzieć możesz: Kocham cię! gdy nie jest serce twoje przy mnie. Już trzykrotnie naigrawałeś się ze mnie, a nie wyjawiłeś mi, na czem polega siła twoja tak wielka.
שד"ל
וברשעת הגוים האלה: הנכון כדעת רמבמ"ן, לא כרש"י ורשב"ם, שאם כן מפני היה לו לומר. והנה וי"ו וברשעת ענינה התנגדות (quum, mentre, tandis que) ודוגמתה (למטה פסוק כ"ט) והם עמך ונחלתך, וכן מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי (בראשית כ"ו כ"ז), למה תקראנה לי נעמי וה' ענה בי (רות א' כ"א), איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי (שופטים י"ו ט"ו), מה לך לספר חקי וגו' ואתה שנאת מוסר (תהלים נ' י"ז).