וַיֻּגַּ֤ד לִשְׁלֹמֹה֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּה֙ אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ יָרֵ֖א אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וְ֠הִנֵּה אָחַ֞ז בְּקַרְנ֤וֹת הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֵאמֹ֔ר יִשָּֽׁבַֽע־לִ֤י כַיּוֹם֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה אִם־יָמִ֥ית אֶת־עַבְדּ֖וֹ בֶּחָֽרֶב׃
Gdy tedy powiadomiono Salomona: Oto Adonija obawia się króla Salomona, a oto uchwycił się narożników ołtarza, mówiąc: Musi mi dziś przysiądz król Salomon że nie każe stracić sługi swego mieczem!
תרגום יונתן
וְאִתְחַוָא לִשְׁלֹמֹה לְמֵימָר הָא אֲדֹנִיָהוּ דָחִיל מִן קֳדָם מַלְכָּא שְׁלֹמֹה וְהָא אֲחָד בְּקַרְנַת מַדְבְּחָא לְמֵימַר יְקַיֵם לִי כְּיוֹמָא דֵין מַלְכָּא שְׁלֹמֹה דְלָא יְקַטֵיל יַת עַבְדֵיהּ בְּחַרְבָּא: