Midrash sobre Isaías 65:5

ט״ז) ז׳ פרושים הם: פרוש שכמי, פרוש נקפי, פרוש קזזי, פרוש מדוכיא, פרוש מה חובתי ואעשנה, פרוש מיראה, פרוש מאהבה (סוטה כ״ב:). פרוש שכמי - זה העושה מעשה שכם שמלו וסכנו בעצמן, לא מפני מצוה אלא כדי להראות ליעקב אבינו. פרוש נקפי - זה המנקף רגליו באבנים ובא ואומר הלכתי היום למקום רחוק לעשות מצוה ומראה רגליו והוא לא הלך. פרוש קזזי (קזי) - זה המקיז דם בכותל בשעת הלוכו שנדחק בצד הכותל כדי שלא יגע בו אדם טמא, והוא הטמא בעצמו, כענין שנאמר אל תגע בי כי קדשתיך (ישעיהו ס״ה:ה׳). פרוש מדוכיא - זה השוחה בשעת הלוכו עד שנמצא גבו כגב בעלי חטוטרת ומתעטף בטליתו ומשפעה לכאן ולכאן כמו מכתש שהוא מלמטה רחב ומלמעלה קצר כדי שיראה בפני הבריות שהוא עניו ושהוא אינו חפץ להסתכל באדם מעולם. פרוש מה חובתי ואעשנה - זה האומר לא נשארה לי חובת מצוה שלא עשיתי אותה. פרוש מאהבה - שעוסק בתורה בשביל שיאהבוהו בני אדם ובשביל שיקראו לו "רבי". פרוש מיראה - זה העוסק בתורה מפני יראתו מן הפורענות כדי שתגן עליו ולא מאהבה עסק בה. אביי ורבא אמרי תרוויהו פרוש מיראה ופרוש מאהבה ליתנון (אינן) מבלי עולם, דסופן מטו לעסוק לשמה, כדאמר ר׳ אלעזר בן עזריה לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אמר רב נחמן בר יצחק, דמטמרא - מטמרא, ודמגליא - מגליא, בי דינא רבא יתפרע מהני דחפי גונדי (המתכסים בבגדים שחורים) האומר אל תגע בי כי קדשתיך. ואמר לה ינאי מלכא לדביתהו, אל תתיראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים אלא מן הצבועים הדומין לפרושים ואינם פרושים, שמעשיהם כזמרי ומבקשים שכר כפינחס.

ויאמרו גש הלאה. אע"פ שנדרש בשיטת רבותינו, צריכין אנו לפושטן, שאין המקרא יוצא מידי פשוטו. כך אמרו גש הלאה אל תקרב אצלינו אין גש הלאה אלא לשון דחיפה, ודומה לדבר מהלאה לשערי ירושלים (ירמי' כב יט), וכה"א האומר (אליך קרב הלאה) [קרב אליך] אל (תיגע) [תגש] בי כי קדשתיך (ישעי' סה ה), חזרו ואמרו זה לזה האחד, האדם הזה בא יחידי לגור בארצנו, ועכשו וישפוט שפוט, כפל הדיבור, כלומר לא די שמנינו אותו ערכי הדיינין, אלא אפילו דינים שקדמונינו דנו שכל אכסנאי שבא לכאן נהי' מעוללין בו וליקח ממונו, וזה בא לעות דינם עלינו: