מָֽה־רַבּ֬וּ מַעֲשֶׂ֨יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כֻּ֭לָּם בְּחָכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃
Как разнообразны дела Твои, Господи! В мудрости Ты сотворил их всех; Земля полна Твоих созданий.
באר מים חיים
ושרי אשת וגו' לא ילדה וגו'. חז"ל (בראשית רבה מ"ה) פתחו פתחא להאי פרשתא מהכא אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה וגו' (משלי ל"א, י'), וצריך להבין מאי שיאטיה דהאי קרא הכא ונראה על פי הידוע מרזי אלהינו ברוך הוא וברוך שמו כי היו"ד שבשם הגדול והקדוש מורה על בחינת הקדמת הזכר על הנוקבא בסוד והוא ימשול בך, כאשר בבחינת ו"ה שבשם, שהוי"ו קודם לה'. כי סוף מעשה במחשבה תחילה כאשר בסוף מעשה שהנוקבא נכנעת תחת דכורא, כן הוא במחשבה תחילה הוא בחינת החכמה המרומז ביו"ד שבשֵם, שגם שַם כן, שהוי"ו קודם לדל"ת כי הדל"ת הוא בחינת הנוקבא כנודע כי דלה ועניה היא ולית לה מגרמה וכו', ולזה יאמר הכתוב מה רבו וגו' כולם בחכמה עשית (תהלים ק"ד, כ"ד), פירוש כאשר בחכמה כן עשית בעשיה למטה בסוף מעשה במחשבה תחילה ואמנם בחינת ה' ראשונה שבשם הקדוש, הוא בחינה אחרת. בחינת ה' היא הקדמת ד' על הוי"ו והוא בסוד הכתוב (משלי י"ב, ד') אשת חיל עטרת בעלה, ובעלה מתעטר בה בסוד הכתוב (ירמיה ל"א, כ"ב) נקבה תסובב גבר והטעם בזה ידוע למקבלי האמת.
ליקוטי הלכות
כִּי כָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הֵם עַל יְדֵי הַדַּעַת כִּי עַל יְדֵי הַדַּעַת נַעֲשִֹין כָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם כִּי עִקַּר הַקִּנְיָן הוּא כְּשֶׁנַּעֲשֶֹה בִּידִיעָה שְׁלֵמָה וּבִשְׁבִיל זֶה תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר כְּגוֹן מִטַּלְטְלִין בִֵּמְשִׁיכָה אוֹ בְּהַגְבָּהָה וְקַרְקָעוֹת בַּחֲזָקָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שִׁעֲרוּ שֶׁעַל יְדֵי קִנְיָן זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הַמְּכִירָה אוֹ הַמַּתָּנָה דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאוֹמֵר לוֹ לֵךְ מְשֹׁךְ וּקְנִי, וְהַקּוֹנֶה מָשַׁךְ הַחֵפֶץ אָז בְּוַדַּאי סַמְכָא דַּעְתָּם שֶׁל הַמּוֹכֵר וְהַקּוֹנֶה שֶׁיִּתְקַיֵּם הַמִּקָּח וְלֹא יַחְזְרוּ בָּהֶם עוֹד לְעוֹלָם וְכֵן בְּכָל הַקִּנְיָנִים. כִּי עִקַּר הַקִּנְיָן עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קד) כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִֹיתָ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נְדָרִים מא) דַּעַת קָנִיתָ מֶה חָסַרְתָּ דַּעַת חָסַרְתָּ מֶה קָנִיתָ וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ד) קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה וְהַדַּעַת הִוא הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית דַּעַת (שָׁם א) נִמְצָא שֶׁעִקַּר קִיּוּם כָּל הַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁבָּעוֹלָם הוּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִוא הַדַּעַת שֶׁמְּחַיָּה אֶת הַכֹּל שֶׁעַל יָדוֹ כָּל הַקִּנְיָנִים עַל פִּי דִּין תּוֹרָה כְּגוֹן מְשִׁיכָה אוֹ הַגְבָּהָה וְכוּ' כִּי עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהוּא הַתּוֹרָה מִתְקַיְּמִים כָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַקְנוֹת שׁוּם דָּבָר לַחֲבֵרוֹ בִּמְכִירָה אוֹ בְּמַתָּנָה כִּי אִם עַל יְדֵי אֵיזֶה קִנְיָן כְּפִי הַדִּין תּוֹרָה כִּי בְּלֹא הַקִּנְיָן הַשַּׁיָּךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר עֲדַיִן לֹא נִמְשָׁךְ הַדַּעַת שֶׁהוּא הַתּוֹרָה לְתוֹךְ אוֹתָהּ הַמְּכִירָה וְכַיּוֹצֵא וְעַל כֵּן עֲדַיִן לֹא נִתְקַיֵּם הַמִּקָּח וְכַנַּ"ל. אֲבָל עִנְיַן הֶפְקֵר הוּא בְּחִינַת קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה כִּי עִקַּר קִיּוּם כָּל הָעוֹלָם הוּא רַק עַל יְדֵי הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת פח) עַל ה' דְּהַשִּׁשִּׁי שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן שֶׁקִּבְּלוּ יִשְֹרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָה וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁעַל יָדָהּ נִתְבַּסֵּס הָעוֹלָם אֲבָל קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה כָּל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת תֹּהוּ וָבֹהוּ בִּבְחִינַת הֶפְקֵר וַאֲפִלּוּ קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה רַק בִּשְׁבִיל הֶעָתִיד שֶׁיְּקַבְּלוּ יִשְֹרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה. אֲבָל בְּלֹא הַתּוֹרָה נֶחֱשָׁב כָּל הָעוֹלָם הֶפְקֵר כַּמִּדְבָּר וְהַכֹּל יְכוֹלִין לִשְׁלֹט בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם. כִּי בֶּאֱמֶת הֵן בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְהֵן בְּכָל אָדָם בִּפְרָטִיּוּת כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה חַס וְשָׁלוֹם וְאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם אָז הָעוֹלָם וְהָאָדָם הֵם בִּבְחִינַת הֶפְקֵר כִּי אֵין הֶפְקֵר גָּדוֹל מִזֶּה כְּשֶׁאֵין חוֹשְׁבִין עַל אַחֲרִיתוֹ וְתַכְלִיתוֹ וּמַה יִהְיֶה מִמֶּנּוּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי לְאַחַר פְּטִירָתוֹ כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִן הַמִּיתָה בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אֲפִלּוּ מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ יָמוּת לֹא כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִין הָעוֹלָם שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ תִּתְבַּטֵּל הַמִּיתָה כִּי לֹא כֵן הוּא כַּנַּ"ל וְאִם כֵּן מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִזֶּה וְאָז יִהְיֶה עוֹלָם אָרֹךְ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים הֲיֵשׁ מֻפְקָר גָּדוֹל מִזֶּה כְּשֶׁהוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲוַת לִבּוֹ וּמַפְקִיר עַצְמוֹ מֵחַיִּים נִצְחִיִּים וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְנִדְפַּס בְּשִֹיחוֹת הָרַ"נ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהֶפְקֵרוּת אֵין צְרִיכִין לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ כִּי יְכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בְּלִי הֶפְקֵרוּת. וְאָמַר אַף עַל פִּי שֶׁאֶצְלִי אֵין זֶה הֶפְקֵרוּת כְּלָל כִּי אַדְּרַבָּה לְהֵפֶךְ הוּא מֻפְקָר הַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מַפְקִיר עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל ה' יִתְבָּרַךְ זֶהוּ מֻפְקָר בֶּאֱמֶת. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֲפִלּוּ מַה שֶּׁנִּקְרָא אֵצֶל הָעוֹלָם הֶפְקֵרוּת וְכוּ' גַּם זֶה אֵין צְרִיכִין כִּי יְכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בְּלִי הֶפְקֵרוּת עַיֵּן שָׁם:
ליקוטי מוהר"ן
א דַע כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לָשׁוּב אֶת הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם, וְהוּא בְּחִינַת זַרְקָא, הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקונים תיקון כא דף מג: ובדף ס. ותיקון סד דף פו: ובתיקונים שבסוף הזוהר חדש דף קט:): דְּאִזְדְרִיקַת לַאֲתָר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן; וּמָאן הַהוּא אֲתָר, הוּא חָכְמָה. כִּי חָכְמָה הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ.