לָמָ֣ה יְ֭הוָה תַּעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק תַּ֝עְלִ֗ים לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃
Почему Ты стоишь вдалеке, Господи? Почему Ты скрываешь себя в трудные времена?
ישמח משה
(ב) עוד ביאור על המדרש הנ"ל (במ"ר פכ"א א'). בהקדים לפרש (במדבר כה יא) השיב את חמתי וגו' בקנאו את קנאתי. נ"ל דהכי פירושו, דהנה פירשו במה שאמר אליהו קנא קנאתי לה' אלקים צבאות וגו' (מלכים א' יט י). כי האלשיך פירש הפסוק (תהלים י א) למה ה' תעמוד ברחוק. דבהגלות אין שמו שלם (תנחומא תצא סי' י"א), דהיינו שיש פירוד בין י"ה לו"ה בענין השפעה, וכעין זה כתב הגלאנטי בפסוק (איכה א י) כי ראתה גוים באו מקדשה, כי ראתה ס"ת י"ה, באו מקדשה ס"ת ו"ה, וגוים ביניהם, והבן. והנה בעבור ישראל ח"ו הם מרחקין השם כביכול, וגם מסלקין שכינתו, ואז ח"ו לא נקרא אלקי ישראל רק אלקי צבאות עליונים, ונוח לו ית"ש יותר שיקרא אלקי ישראל. והיינו קנא קנאתי, ר"ל שתי קנאות, א' לה' הויה שאינו שלם ועומד ברחוק על ידי עונותיהם, ב' אלקי צבאות, ר"ל מה שנקרא אלקי צבאות, והלמ"ד של לה' קאי גם כן על אלקי צבאות, והוי כאלו נכתב לאלקי צבאות, ר"ל בשביל שנקרא רק אלקי צבאות, עד כאן דברי המפרשים. ועל פי זה נראה לפרש כאן בקנאו את קנאתי, ר"ל מה שעשו לי שמפרידין שמי. ב', בתוככם מה שגרמו בתוכם, ר"ל בין בני ישראל דהוא קאי על בני ישראל המוזכר למעלה, רצה לומר שגרמו לסלק שכינתי מביניהם ח"ו.
ערבי נחל
וידוע דבזמן שאין ישראל עושין ח"ו רצונו של מקום מתלבש שם הוי"ה בתיבת רחוק, כי רחוק הוא ג"כ גימטריא שדי כאמור, ואותיות רחוק רי"ש חי"ת קו"ף מובלע ג"כ בתוכם וי"ו ושני יודי"ן כמו בשם שדי, ואז ח"ו רחוק מרשעים ישועה, וע"ז נאמר (איכה א, טז) כי רחק ממני מנחם. לא כן בזמן שהוי"ה תוך שדי אז הוא משדד מערכות בכח הוי"ה שבתוכו, ובזה פירשו למה ה' תעמוד ברחוק (תהילים י, א) ר"ל שהוי"ה מתעלם בתיבת רחק ועי"ז תעלים לעתות בצרה כו', וז"ש (ירמיה לא, ב) מרחוק ה' נראה לי פי' שהקב"ה מענש אותי ומתנהג בדין מחמת שמרחוק ה' נראה לי, פי' שם הוי"ה מתראה אלי מתיבת רחוק, ואף על פי כן ואהבת עולם אהבתיך וכאמור בכל מדה ומדה שהוא מודד כו'. ובזה ביארו דברי האר"י ז"ל על פ"ז שאמר רחוק בגימטריא שד"י, כי כוונת העקידה היה להכניע מדת הדין וידוע דהוי"ה בהכאה גימטריא מקום, ולז"א וירא את המקום מרחוק ומשום הכי הוכרח לעשות העקידה להכניע מדת הדין ושיהיה הוי"ה שוכן בשם שדי, והבן ודו"ק היטב.
ישמח משה
וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ (דברים כא כב). כבר פירשו בו קמאי, וקמאי דקמאי. ואני אמרתי בעת ספוד על אדם כשר שמת פתאום ר"ל, לפרש זה לפי המאורע, כי נימוס וסדר יקרא משפט, כמו וזה יהיה משפט הכהנים מאת זובחי הזבח (דברים יח ג), וכמו לדעת משפט הנער ומעשיהו (שופטים יג יב). והנה סדר ונימוס כל המיתה במות כל האדם ופקודת כל האדם, שיחלה ויצוה לביתו ויברך בניו ובני ביתו, ובמת בפתע פתאום, נחסר הסדר והנימוס של המיתה, ומי חשיד קוב"ה כו', ואדם כשר וירא שמים גדול ולא נחשב להתחייב בחטאו מיתה פתאומית ר"ל. רק הוא לעורר לבות בני אדם שיקחו מוסר וראיה ממנו, אם בארזים נפלה שלהבת כו'. והנה זה אף בנקרא בפתע פתאום, מכל מקום היה מוכן, כי ידוע כי בכל יום היה עושה תשובה וידוי בבכי רבה בכל תיקון חצות בחצות לילה ובכל תפילה וכדומה. והיינו אמרם (אבות פ"ד מט"ז) התקן עצמך בפרוזדור של טרקלין של מלך ושר גדול, עומד ומצפה בכל עת שיקראנו אל הטרקלין שיכנס, והוא כמשל של חז"ל במסכת שבת (דף קנ"ג ע"א) משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה כו', עיין שם. אבל מה יעשה זה שאינו מן המוכן כל עיקר, אם יקראנו פתע פתאום. וזה הכוונה היה מאתו ית"ש לעורר לב העם לתשובה, ומגלגלין זכות על ידי זכאי. והנה מבורר דחטא הוא לשון חסרון, כמו קולע אל השערה ולא יחטיא (שופטים כ טז), וכמו והייתי אני ושלמה בני חטאים (מלכים א' א כא). וגם ידוע דבעונות מפרידין אותיות הוי"ה, וכמו שפירשו למה ה' תעמוד ברחוק (תהלים י א), והתשובה הוא יחוד שם הויה, וכמו שכתוב בספרים מאי תשובה, תשוב ה', והוא מבואר בזוהר הקדוש (ח"ב ס' ע"ב) על פסוק (שמות טו כה) ויורהו ה' עץ וימתקו המים, דעץ היינו יחוד הויה. ואם כן התשובה נקראת עץ, וזה גם כן מרומז שם (שמות טו כג) ולא יכלו לשתות כו' כי מרים הם ויורהו ה' עץ, היינו יחוד הויה דהיינו תשובה, וימתקו המים כי תשובה מהפך כל מר למתוק כי זדונות נעשו זכיות (יומא פ"ו ע"ב), והיינו עץ חיים הוא למחזיקים בה (משלי ג יח), נקראת עץ חיים התשובה המחיה אותו, כי רשעים בחייהם קרוים מתים (ברכות י"ח ע"ב). ועל פי זה מבואר הפסוק הפונה קדים וכי יהיה באיש, היינו באדם כשר שנקרא איש, חטא שיחסר בו משפט מות, היינו סדר ונימוס של המיתה, והומת בפתע פתאום בלי סדר, חלילה לחשוד אותו כיון שהוא אדם כשר, רק ותלית אותו על עץ, היינו שיתעוררו לתשובה ויהיה יחוד הויה ולשבי פשע ביעקב ובא לציון גואל אמן.