דֶּֽרֶךְ־מִצְוֺתֶ֥יךָ אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי׃
Я пройду путь Твоих заповедей, ибо Ты умножил мое сердце.
ליקוטי הלכות
וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר הַדֶּרֶךְ מֵאִיר עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה מְאִירָה אֶת הַדֶּרֶךְ, כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרֵאת תּוֹרָה, עַל שֵׁם שֶׁהִיא מוֹרָה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יח), "לְהוֹרוֹת לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ וְכוּ'" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט), "דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ וְכוּ' דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶךָ בָּחָרְתִּי וְכוּ'" וּכְתִיב (מִשְׁלֵי ג), "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם" וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקּוֹרִין בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, עַל-יְדֵי זֶה מְאִירִין אֶת הַדֶּרֶךְ בַּיָּם, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה, וַאֲזַי הַתְּפִלָּה מְקֻבֶּלֶת בִּבְחִינַת אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת, שֶׁהוּא בְּחִינַת וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה וְכוּ' כִּי הַתּוֹרָה מְאִירָה בְּחִינַת דֶּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה וְעַל-כֵּן נִתְקַן קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי שֶׁהֵם הַיָּמִים שֶׁעָלָה וְיָרַד משֶׁה בְּאַרְבָּעִים יָמִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁהֵם יְמֵי אֱלוּל לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תּוֹסָפוֹת בָּבָא קַמָּא דַּף פב בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ) כִּי בְּאֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁקִּבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת, שֶׁהֵם יְמֵי אֱלוּל, עָשָׂה משֶׁה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, שֶׁהוּא כַּוָּנוֹת אֱלוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פב) וְעַל-כֵּן קוֹרִין בְּאֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁעָלָה משֶׁה וְיָרַד, כִּי עִקַּר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הוּא כְּדֵי לְהָאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם כַּנַּ"ל:
אגרא דכלה
וירץ לקראתם מפתח האהל (בראשית יח ב). הנה פתח האהל הוא קודם לו, והיה לו להודיע זכירת פתח האהל, ולומר וירץ מפתח האהל לקראתם. וגם מפתח מיותר לגמרי. והנראה דאהך דינא דמצוה לרוץ לבית הכנסת, כתב המגן אברהם בסי' צ' (מג"א או"ח סי' צ' ס"ק כ"ד) דוקא עד הבית הכנסת, אבל בבואו אל בית הכנסת ילך באימה וביראה, (עיין מ"ש שם בחידושינו מהיכא נפקא מהגמרא). וכן הוא הענין בכל המצות, בדרך המצוה ירוץ, אבל בבואו סמוך למצוה, הנה צריך לעשותה בדחילו ורחימו יכנס לה ביראת שמים המצווה המצוה. ולמדנו דעת הזה מאברהם אבינו וירץ לקראתם מפת"ח האה"ל, רצ"ל הריצה היתה רק מפת"ח האה"ל שהוא דרך המצוה, אבל בבואו סמוך להמצוה וישתחו ארצה באימה, וכן אמר דוד (תהלים קיט לב) דרך מצותיך ארוץ כו'. והנה עיין באליה רבה בענין הך דינא, שכתב דדוקא בסמוך וקרוב לבית הכנסת מצות להתחיל לרוץ, מה שאין כן ביציאתו מביתו רחוק מבית הכנסת לא ירוץ, שאינו ניכר עדיין אם הכוונה הוא בעבור בית הכנסת, ובשם שכה"ג הביא שבכל הדרך מצוה לרוץ. והנה לדעת שכה"ג משמיענו בכאן וירץ לקראתם מפתח האהל, להורות שבכל הדרך מצוה לרוץ, ועל כן התחיל הריצה לקראתם תיכף מפתח האהל, הגם שאינו ניכר שהוא לקראתם, כיון שהוא היה בדעתו שהוא לקראתם, (וכמו"ש שם בחידושינו בפסוק (הושע ו ג) ונדעה נרדפה וכו', רצ"ל כיון שנודע הענין לנו העוסקים במצוה). ולדיעה הראשונה י"ל דאשמועינן בהיפך וירץ לקראתם מפתח האהל, רצ"ל להיות שהיו עומדים המלאכים בסמוך והיה ניכר שהוא לקראתם, על כן רץ תיכף מפתח האהל, מה שאין כן באינו ניכר שהוא לקראת המצוה, לא ירוץ בדרך רק בבואו סמוך להמצוה, (עיין מ"ש בחידושינו פנים לכל אחד מהדיעות):
ליקוטי הלכות
כִּי הַמִּנְעָלִים הֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הָעֵצָה, כִּי הַמִּנְעָלִים הֵם שְׁמִירָה לָרַגְלִין מִינִיקַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בִּבְחִינַת הָרַגְלִין שֶׁשָּׁם אֲחִיזָתָם דַּיְקָא בִּבְחִינַת רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הֵם עַל בְּחִינַת הָעֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ. כִּי רַגְלִין הֵם בְּחִינַת נֶצַח וָהוֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵצוֹת כַּיָּדוּעַ, כִּי בְּעֶצֶם שֹׁרֶשׁ הַשֵּכֶל אֵין לָנוּ תְּפִיסָה כְּלָל, וְגַם שָׁם אֵין לְהַקְּלִפּוֹת שׁוּם אֲחִיזָה כְּלָל, כִּי שָׁם כְּתִיב, "לֹא יְגֻרְךָ רָע". רַק כָּל הִתְגַּבְּרוּתָם הוּא לְמַטָּה, בִּמְקוֹם הָרַגְלִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעֵצוֹת, הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹאִין עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַתַּרְיַ"ג מִצְווֹת, שֶׁהֵם תַּרְיַ"ג עֲטִין דְּאוֹרָיְתָא וְכָל שְׁאָר הָעֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה הַכְּלוּלִין בָּהֶם, אֲזַי הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת לְהַחֲלִישׁ הָעֵצוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהַטִּיל בָּהֶם סָפֵק וּמְהַפֵּךְ לוֹ הַדֶּרֶךְ וּמַכְנִיס בּוֹ טָעֻיּוֹת וּסְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים בְּכָל הָעֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁלִּפְעָמִים מְהַפֵּךְ לוֹ הָעֵצָה לְגַמְרֵי עַד שֶׁאוֹמֵר לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רַע וּמַתִּיר אֶת הָאִסּוּר וְאוֹסֵר אֶת הַהֶתֵּר וְכוּ'. וְלִפְעָמִים מַכְנִיס בּוֹ סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָשׁוּת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ בְּשׁוּם דָּבָר וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה תָּמִיד, כִּי הַקְּלִפּוֹת הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵצוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי (לְשׁוֹן עֵצָה), שֶׁהֵם רוֹצִים לְקַלְקֵל וּלְהַכְנִיס סְפֵקוֹת בְּעֵצָה דִּקְדֻשָּׁה. וְהַמִּנְעָלִים, שֶׁהֵם שְׁמִירָה לָרַגְלִין מֵאֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת, הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הָעֵצָה, וְעַל-כֵּן נִקְרָאִים מִנְעָלִים לְשׁוֹן נְעִילָה וּסְגִירָה, כִּי הֵם חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בְּרַגְלִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַקְּלִפּוֹת לְהַכְנִיס סְפֵקוֹת בְּהָעֵצָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלִין, וְלֹא יוּכְלוּ לְחַלֵּק אֶת הָעֵצָה לִשְׁנַיִם חַס וְשָׁלוֹם, רַק תִּהְיֶה הָעֵצָה שְׁלֵמָה, נְעוּלָה וּסְגוּרָה בְּלֹא סָפֵק וַחֲלֻקָּה. כִּי הַמִּנְעָלִים דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּתְפִלִּין כֵּן מִנְעָלִים. וּתְפִלִּין הֵם בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הָעֵצוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלִין, הֵם בְּחִינַת דֶּרֶךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הָרַגְלִין, כִּי כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הָעֵצָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁיּוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ לֵילֵךְ, וְעַל-כֵּן כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֵצוֹת וְהַנְהָגוֹת דִּקְדֻשָּׁה, נִקְרֵאת "דֶּרֶךְ", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוֵּיתִי אֶתְכֶם תֵּלֵכוּ". וּכְתִיב (תְּהִלִּים קיט), "דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ", וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, וּכְשֶׁאֵין יוֹדֵעַ הָעֵצָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וְהָעֵצָה חֲלוּקָה אֶצְלוֹ זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶהוּ דֶּרֶךְ הוּא מְהַלֵּךְ, וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שָׁם קמג), "הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ וְכוּ'". (שָּׁם קיט) הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ וְכוּ', וְעִקַּר תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הָעֵצָה לֵידַע בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ לֵילֵךְ הוּא עַל-יְדֵי הָאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת הוּא אֶחָד, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם כְּשֶׁמְּסֻפָּק בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ וְהַנְהָגָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ, עִקַּר תַּקָּנָתוֹ הוּא הָאֱמֶת שֶׁיִּרְאֶה לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ רַק אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹלִיכֵהוּ וְיַדְרִיכֵהוּ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כה), "הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי וְכוּ'". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם פו), "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ וְכוּ'". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם מג), "שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשֶׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ". וְעַל-יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת זוֹכֶה לְעֵצָה שְׁלֵמָה, אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַקְּלִפּוֹת בְּכָל פַּעַם לְהִתְאַחֵז, חַס וְשָׁלוֹם, בָּרַגְלִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵצוֹת וּלְבַלְבֵּל הָעֵצָה בְּכָל פַּעַם, עַל-כֵּן נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, בְּחִינַת הַמִּנְעָלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִירָה לָרַגְלִין שֶׁהֵם נוֹעֲלִין וְסוֹגְרִין הָעֵצָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶן זָר לְבַלְבְּלָהּ וּלְחַלְּקָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַמִּנְעָלִים נִמְשָׁכִין מֵאוֹר הָאֱמֶת מִבְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל, כִּי הַמִּנְעָלִין נִמְשָׁכִים גַּם כֵּן מִבְּחִינַת הַחַשְׁמַ"ל שֶׁלְּמַטָּה בָּרַגְלִין נִתְגַּשֵּׁם לְבוּשׁ הַחַשְׁמַ"ל בִּבְחִינַת מִנְעָלִים כַּיָּדוּעַ, וְהַחַשְׁמַ"ל נִמְשָׁךְ מֵאוֹר הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "אַשְׁרֵי הָעָם" זַרְקָא (סִימָן לה), עַיֵּן שָׁם: