Chasidut к Тегилим 31:16

בְּיָדְךָ֥ עִתֹּתָ֑י הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִיַּד־א֝וֹיְבַ֗י וּמֵרֹדְפָֽי׃

Мои времена в твоей руке; Избавь меня от руки врагов моих и преследующих меня.

אגרא דכלה

עוד אני אומר ב' רבתי כנ"ל (בראשית א א), כמנין תב"ל. הוא רמז על פי מ"ש בפסוק (קהלת ט י) כל אשר תמצא י"דך לעשות ב"כחך עשה, דהנה יש (קהלת ג א) י"ד עתים לטובה (המבוארים בספר קהלת), והוא בחינת י"ד ימין חסד, ויש י"ד עתים להיפך בחינת י"ד שמאל גבורה, והנה בהתגברות י"ד ימין אז נתהפך גם י"ד שמאל ונתהווה לחסד. והנה כח מעשיו הגיד לעמו (תהלים קיא ו) כ"ח אתוון דפסוק בראשית בהם מרומזין כל הכ"ח ע"תים, (ומה טעם פתח בבראשית משום כ"ח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (ב"ר פ"א ב'). כי בעוסקם בתורה מתגברין על י"ד אויב, ובהיפך ח"ו נאמר (איכה א ו) וילכו בלא כ"ח לפני רודף), וז"ש דוד (תהלים לא טז) בידך עתות"י הצילני מי"ד אויבי. וז"ש שלמה כל אשר תמצא יד"ך לעשות בכח"ך עשה, תפעול שיכללו כל הכ"ח עתי"ם בי"ד ימין והנה י"ד פעמים כ"ח בגימטריא תב"ל, מספר הב' בג' חלקים ס"פר ו"סופר וסיפו"ר כנ"ל, הנה י"ד כ"ח בגימטריא מ"ב, בזה השם נברא מעשה בראשית כנודע מן המקובלים הראשונים שיוצא מן בראשית עד ה' של ובוה"ו (בראשית א ב):

אגרא דכלה

ואמרת בלבבך כח"י ועוצם יד"י עשה לי את וכו' (דברים ח יז). להבין הכפל כח"י ועוצם יד"י. דהנה אמר שלמה בקהלת (ג ב) כ"ח עיתים, אשר בהם נכלל כל עיתות בני האדם כל ימי חלדם, והנה הם י"ד לטובה וי"ד בהיפך. והנה י"ד לטובה הם י"ד ימין, ואינך הם י"ד שמאל. והנה באדם ב' חללות בלב, הימיני הוא משכן היצר טוב, ובחלל השמאלי הוא משכן היצר הרע, ובנטות האדם אחר הימיני, מגביר היד ימין ובהיפך מובן. וזה הוא רק (בכם)[בכח] תגבורת, מה שאין כן אם האדם מהפך מר למתוק ומהפך גם היצר הרע ליצר טוב, אז אינו בבחינת תגבורת לבד, רק מתבטל הרע לגמרי ונעשה לו כל הכ"ח טוב. והנה היד ימין הוא כביכול י"ד י"י, ובהיפך הוא יד אויב. והנה דוד שאל ביד"ך עתותי הצילני מי"ד אויבי (תהלים לא טז), והנה הש"י כ"ח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא ו). ומעתה תבין אשר אמר הכתוב ואמרת בלבב"ך (הם תרין חללי דלבא), כח"י ועוצם יד"י עשה וכו', שתאמר שנתעצם כל כך בחינת הי"ד ימין עד שנתהפך הכל לכ"ח כי הפכת מר למתוק, וגם היצר הרע הפכת לטוב לך כל הימים, וזכרת את י"י אלקיך כי הוא הנותן לך כ"ח וכו' (דברים ח יח), דאלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו (סוכה נ"ב ע"ב):