מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֵ֤ל ׀ אֱֽלֹהִ֡ים יְֽהוָ֗ה דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ מִמִּזְרַח־שֶׁ֝֗מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ׃
Псалом Асафа. Бог, Бог, Господь, сказал и призвал землю От восхода солнца до его падения.
ליקוטי מוהר"ן
נִמְצָא שֶׁעִקָּר קִיּוּם וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, שֶׁהוּא מֵאִיר בְּהַדִּבּוּר עַל־יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, בִּבְחִינַת (תהלים נ): אֵל־אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר. כִּי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת הֵם מְקוֹר הָאֱמֶת, וְעַל יָדָם מֵאִיר הָאֱמֶת בְּהַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר, הַיְנוּ בְּחִינַת אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר.
אגרא דכלה
במדרש רבה (במ"ר פי"א ב') ואעשך לגוי (בראשית יב ב), זה שאומרים אלקי אברהם. ואברככ"ה, זה שאומרים אלקי יצחק. ואגדלה שמך, זה שאומרים אלקי יעקב, יכול יהיו חותמין בכולן, תלמוד לומר והיה ברכ"ה, בך חותמין ולא בהם. מקשים הלא יותר טוב שיהיו חותמין, ויזכה גם בנו ובן בנו לחתימה ויהיו כמותו, שבכל אדם מתקנא חוץ מבנו (סנהדרין ק"ה ע"ב), וזה כל אדם (שמבקש צ"ל) שיגדל כסא של בנו (א) מכסאו, ומתחילה בשרוהו שיזכו כולם (ב) שיהיו אומרים אלקי אברהם יצחק ויעקב, ואחר זה לצעורי בא. ועוד הלא יעקב בו היה ראוי לחתום מובחר שבאבות, והוא "גבר "שלים (ג) יושב אהלים (בראשית כה כה) בין אברהם (ד) ויצחק, וחוט המשולש לא במהרה וכו'. והענין שאלו השלשה הם אל אלקים הויה דבר ויקרא ארץ (תהלים נ א) (ה), ג' קוין (ו) "חסד "דין "רחמים, והוא הענין (ז) כוס של ברכה צריך ג', נגד ג' אבות, ואוחז בב' ידיו ונשאר בימין, שהוא ימין י"י רוממ"ה (ח) ימין י"י עושה חיל (תהלים קיח טז), ואף על פי שהקב"ה מתנהג בשלשה מדות, חסד הוא העיקר והכל הולך אחר החתום (ברכות י"ב ע"א), ויהיה (ט) החתום באברהם שהוא חסד (י). או יאמר על פי הגמרא (ר"ה י"ז ע"ב) (יא) כתיב (תהלים קמה יז) צדיק י"י בכל דרכיו, וכתיב וחסי"ד בכל מעשיו, מתחילה צדיק, ולבסוף חסיד. כן לבסוף והיה ברכה, שמתחלה הולך בצדקות (יב), ולבסוף בכל מעשיו חסיד: