רֵ֘אשִׁ֤ית חָכְמָ֨ה ׀ יִרְאַ֬ת יְהוָ֗ה שֵׂ֣כֶל ט֭וֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶ֑ם תְּ֝הִלָּת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃
Страх Господень - начало мудрости; Хорошее понимание имеют все, что они делают после этого; Его похвала длится вечно.
באר מים חיים
וידבר וגו' בקרבתם לפני ה' וגו'. חז"ל (ויקרא רבה כ', י') הגידו בטעם מיתתם מפני שלא היה להם נשים שאמרו איזה אשה הגונה לנו והיו הרבה נשים יושבות עגונות וממתינות להם וכו' וסמכוהו אקרא (תהלים ע"ח, ס"ג) בחוריו אכלה אש, בשביל בתולותיו לא הוללו. ובודאי זה פלא לפי פשוטו לומר שלכך מתו בקודש בקרבתם לפני ה' בשביל חטא הנשים שהיו ממתינות להם. כי בשביל זה היו יכולין למות על מטתם לא במקום הקודש. והנראה בכוונת דבריהם בזה כי נודע היות אמת שעיקר תכלית שלימות כל עבודתינו ויגיעתינו בכל התורה והמצוות בעבודת ה' הוא בכדי לבוא אל בחינת האהבה האמיתית השלימה שהוא הדביקות בה' בדיבוק עצום ביחוד נפלא באהבה עזה בוערת כרשפי אש שלהבת י"ה, עד אשר מחמת רוב חשק הנפש וצמאונה לה', תכלה ותצמד ותכסף להתדבק אליו ולהכלל באורו ברוך הוא. וזה הוא תכלית כל מקוה וקץ כל תכלית. ורק לזה היתה הבריאה שיתקרבו אליו כל הנבראים באהבת אמת אחרי התרחקם מאתו כמו שאיתא בחובת הלבבות. ואמנם היראה היא השער לה' שצריך האדם ליכנס תחילה בשער היראה כי זה השער לה' צדיקים יבואו בו כנודע בסוד (תהלים קי"א, י') ראשית חכמה יראת ה'.
אגרא דכלה
מן אוולא ברא ד' ית שמיא וית ארעא. הוקשה לו כנ"ל. ומפרש בראשית (בראשית א א) עם אמצעית הראשית חכמה (תהלים קיא י), שנקראת ראשית נרמזת באות י' של שם הנכבד, שהוא ראשית המכתב שכל מה שאדם רוצה לכתוב הוא כותב תחלה נקודה שהוא י', וכענין שדרשו [הרב בספר ברית כהונת עולם]ויכתוב על הלוחות כמכתב הראשון עשרת הדברים (דברים י ד), היינו כמכתב הראשון שהוא י' מספרו עשר, וזהו גם כן מן אוולא. ויש גם כן לפרש מן אוולא כמ"ש באונקלס, ואין להאריך:
שער האמונה ויסוד החסידות
ראשית חכמה יראת ה' (תהילים קי״א:י׳) והוא שיראת ה' הוא הכלי קבול לקבל התורה, וכמ"ש (ישעיהו ל״ג:ו׳) יראת ה' היא אוצרו וכדאיתא במס' שבת (דף לא.) אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים, וכדפירשו התוס' ז"ל שמאמין בחי העולמים וזורע, והוא מדברי המדרש תהלים (מזמור יט) על פסוק עדות ה' נאמנה, ומסיים שם בש"ס ואפילו הכי אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא. והענין שראשית הדין הוא על אמונה, שאמונה הוא שורש היראה, ויראה היא הכלי להחזיק האמונה. ששורש היראה הוא מאמונה, שמאמין האדם בהש"י, ועל ידי האמונה שמאמין בהפלגת יכלתו ורוממותו, וכדאיתא בהקדמת זה"ק (דף יא:) בראשית ברא אלהים הדא היא פקודא קדמאה דכלא ואקרי פקודא דא יראת ה' דאקרי ראשית דכתיב (תהילים קי״א:י׳) ראשית חכמה יראת ה' (משלי א׳:ז׳) יראת ה' ראשית דעת, בגין דמלה דא ראשית אקרי ודא איהי תרעא לאעלא גו מהימנותא ועל פקודא דא אתקיים כל עלמא, יראה אתפרש לתלת סטרין, תריין מנייהו לית בהו עקרא כדקא יאות וחד עקרא דיראה. אית בר נש דדחיל מקב"ה בגין דייחון בנוהי ולא ימותון או דדחיל מעונשא דגופא או ממונא ועל דא דחיל ליה תדיר, אשתכח יראה דאיהו דחיל לקוב"ה לא שוי לעקרא. אית בר נש דדחיל מן קב"ה בגין דדחיל מעונשא דההוא עלמא ועונשא דגיהנם. תרין אלין לאו עקרא דיראה אינון ושרשא דיליה. יראה דאיהי עקרא למדחל בר נש למאריה בגין דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין וכלא קמיה כלא חשיבין כמה דאתמר וכל דיירי ארעא כלא חשיבין (דניאל ד) ולשואה רעותיה בההוא אתר דאקרי יראה: