נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא׃
Наша душа ждала Господа; Он наша помощь и наш щит.
באר מים חיים
וידוע בחינת (תהלים ל"ג, כ') נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים שכאשר הצפור הנמלט מפח יוקשו עוף יעופף ופורח בכח גדול עד למעלה למעלה. אף שתיכף כאשר נמלט מהפח אין לו שום פחד, מכל מקום לבו סוער בקרבו ומחמת שמחה ואימה פורח בכח רב למעלה, כן נפש האדם היוצאת מבחינת הרע, פורח בכח גדול באהבה ושמחה ובאימה עד גבוה גבוה כאשר תוכל, וכמו כן אדם הראשון אחרי היותו בבחינת הרע והתחיל לברוח ממנו, אז הגיע נפשו במעלה העליונה עד שבא ליותר טוב ואורה ממקודם, עד שנעשה נבזה בעיניו נמאס נגד גדולת הקב"ה. וראה אור בהיר ביותר כי הרע הבחין אותו לידע הטוב ונתודע לו גדולת הבורא ויכולתו ורוב טובו. ואחזתו אימה ופחד מגדולת מלכו והתחיל לשבח כל אשר נעשה לו והאיש אשר עשה לו כן, להיות על ידי זה נתודע לו גדולת האדון, ואמנם הקב"ה היודע בכל אשר קרהו וכמה קילקל בזה גופו ונשמתו, להיות אשר הלך בחושך בלא אור, וטעם טעם מר עד אשר לא הבריא והוצרך לכיבוס ולליבון למרק כל הליכלוך ולהבריא את הגוף וידע רשעת ערמות הנחש ואת אשר נתכוון רק להרע ולא להיטיב, לקלקל ולא לתקן, גזר בחכמתו דבר ראוי לכל אחד ואחד כדת וכמשפט הראוי כי אוהב משפט הוא ויודע מחשבות בדין, וזה הוא כלל כל הענין.
מאור עינים
אך אחרי מות אברהם נסתמו מעינות החכמה ההיא מחמת שסתמום פלשתים שהוא בחינת שנקבע באדם שנתגבר על העולם ונתגבר יסוד העפר וכפי זה נתלש כח הרוחני והשכלי ובבוא יצחק בנו ואחז בדרך אביו ולימד דעת הנ״ל גם כן לבני דורו לשוב לחפור לבחינת באר מים חיים בכמה מיני שכליים ועצות גדולות ונעלמות עד כי וישב יצחק ויחפור את בארות המים וכל זה הוא על ידי האמונה שהוא מבוא לזה שיאמין באמונה שלימה שהשם יתברך מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה ואין עוד מלבדו ואז על ידי האמונה ישתוקק לו ויתאוה לאחוז ולדבק את עצמו בהשם יתברך שהוא בחינת נחל שראשי תיבות של נפשנו חכתה לה׳ שהוא על ידי אמונה ואז על ידי זה יבוא לשרשו שהוא המעין של באר מים חיים כנ״ל וזה ויחפרו עבדי יצחק בנחל בבחינת נ״ל כאמור. וימצאו שם באר מים חיים וגו׳ ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא כבו עליה ויקרא שמה רחובות כי עתה וגו׳:
ישמח משה
עוד יתבאר ה' איש מלחמה ה' שמו (שמות טו ג). על פי מה שפרשתי בפסוק (תהלים לג כ) נפשינו חכתה לה'. ובפסוק (תהילים ס״ח:כ״א בתפלה למשה) האל לנו אל למושעות. דהנה הצדיק נקרא גם כן אל, כמו שנאמר (בראשית לג כ) ויקרא לו אל אלקי ישראל (עיין מגילה י"ח ע"א). אבל אין זה מעצמותו, רק שהשי"ת בחסדו מקדשו בשמו, אבל הוא ית' ושמו אחד, והבן. וכבר אמרו (ב"ב דף ע"ה ע"ב) עתידין צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה, והיינו ה' איש מלחמה, כשה' שמו דייקא. אבל בעת שהצדיקים יקראו בשמו, יהפוך אל העמים שפה ברורה יחד (צפניה ג ט), ואין צורך למלחמה כי ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד ט). ועל פי זה פרשתי (תהלים קמט ד) כי רוצה ה' בעמו יפאר ענוים בישועה, ר"ל שרוצה שה' יהיה ויחול בעמו, כי יפאר בזה שהם ענוים בישועה, ולא יתגאו להעריך עצמם אליו ית', והבן.