Chasidut к Тегилим 107:26

יַעֲל֣וּ שָׁ֭מַיִם יֵרְד֣וּ תְהוֹמ֑וֹת נַ֝פְשָׁ֗ם בְּרָעָ֥ה תִתְמוֹגָֽג׃

Они поднялись на небеса, они спустились в глубины; Их душа растаяла из-за неприятностей;

ליקוטי מוהר"ן

וְלִפְעָמִים מַגְבִּיהוֹ לְמַעְלָה וּמַעֲלֵהוּ לַשָּׁמַיִם, וְאַחַר־כָּךְ מַשְׁלִיכוֹ מְאֹד לְמַטָּה, כִּי הָעֲלִיָּה לֹא הָיְתָה כְּסֵדֶר, רַק בְּדֶרֶךְ הַשְׁלָכָה כִּלְאַחַר־יָד לְמַעְלָה, וְעַל־כֵּן נִשְׁלָךְ לְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ז:כ״ו): יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת.

ליקוטי הלכות

וְגַם עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע וְכָל הַתַּאֲוֹת וְכָל הַחֲטָאִים חַס וְשָׁלוֹם בָּאִין מִזֶּה, כִּי יָדוּעַ שֶׁכָּל הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם הַתַּאֲוֹת וְהַחֲטָאִים, כֻּלָּם בָּאִים מִשְּׁבִירַת כֵּלִים שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי רִבּוּי אוֹר כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְּהֹמֹת (תְּהִלִּים קז) שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם בּוֹעֵר לַה' יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָתוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַעֲלוּ שָׁמַיִם. וּכְשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְצַמְצֵם הָאוֹר לְפִי מַדְרֵגָתוֹ עַל-יְדֵי-זֶה יֵרְדוּ תְּהֹמֹת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל אַחַר כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם מְאֹד, כִּי זֶה בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עַל-פִּי רֹב הָאָדָם נוֹפֵל לַעֲוֹנוֹת עַל עַל-יְדֵי רִבּוּי הַמִּצְוֹת וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר שֶׁמַּרְבֶּה לְהַחְמִיר וּלְדַקְדֵּק עָלָיו בְּיוֹתֵר וּמְפַתֵּהוּ לַמִּצְוֹת שֶׁלּוֹ וּמִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְוֹת וְאַחַר כָּךְ מְבִיאוֹ לִידֵי עֲוֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם. כִּי רִבּוּי הַחֻמְרוֹת וְהַדִּקְדּוּקִים זֶה בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר שֶׁגּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲוֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת אַל תִּצְדַּק הַרְבֵּה וְאַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה (קֹהֶלֶת ז) כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִצְדַּק הַרְבֵּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְשַׁע הַרְבֵּה חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ"ל:

ליקוטי מוהר"ן

כִּי קֹדֶם תִּקּוּנוֹ, הָיָה בִּבְחִינוֹת (דניאל ח׳:י״ב): וַתַּשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה; וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דְּבַר אֱמֶת, מֵחֲמַת שֶׁרוּחַ סְעָרָה בִּלְבֵּל אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ז:כ״ו): יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת; וּכְשֶׁמְּתַקְּנוֹ, אֲזַי אֵין לוֹ בִּלְבּוּל. וְזֶה בְּחִינוֹת (פסחים ג): עִקֵּם הַכָּתוּב תֵּשַׁע אוֹתִיּוֹת, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו. זֶה רֶמֶז, כְּשֶׁרוּחַ סְעָרָה שׁוֹלֵט, אֲזַי אֵין בִּיכֹלֶת לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ יֹשֶׁר, כִּי הָרוּחַ מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ, וְצָרִיךְ לְעַקֵּם אֶת הַדֶּרֶךְ: