Chasidut к Тегилим 147:5

ענין דור הפלגה שבנו מגדל (בראשית יא ד), הוא סוד (לה) מגדל עז שם הויה (משלי יח י), שכתב בציוני (לו) שרצו לבנות שעור גדול בחשבון שיעור "קומה, שהוא סוד רל"ו אלפים (לז), בסוד גדול אדונינו (לח) "ורב כח (תהלים קמז ה), שכן החשבון של שם הויה בזה הענין יו"ד ה"י ו"ו ה"י (מ), כשתכה מילוי של השם שהוא הנסתר על הנגלה (מא), תמצא רל"ו. י' פעמים י' הרי ק', י' פעמים ה' הרי נ', ו' פעמים ו' הרי ל"ו, י' פעמים ה' הרי נ',, סך הכל רלו. (מב) ידוע (מג) כי חטא אדם הראשון היה בסוד אלף, "ונרגן "מפריד "אלף (משלי טז כח), שמתחילה היה צורת אל"ף, בסוד "וייצר (מד) ד' אלקים את האדם (בראשית ב ז), שהיתה צורת יו"ו (ט"ס יו"ד נ"ל) (כך מצאתי כתוב), שהוא חוטמא ותרין עיינין, ואחר כך בחטא אדם הראשון נתהפכה צורת האלף וירדה למטה, (נ"ל המעתיק אשר בכאן צ"ל יוד), והנה החשבון צורת אלף הראשונה, שהוא בסוד ר"ת (תהלים קמו ט) "יתום "ואלמנה "יעודד, "יכין "צדיק "ילבש (איוב כז יז), (עיין באות נ"ט מ"ש שם), יו"י פעמים יו"ו עולה רל"ו, ולפי שדור הפלגה "נערו (מו) חטא של אדם הראשון, לכן קרא הפסוק בני האד"ם (בראשית יא ה) דאדם קדמאה, שפגם בצורת אלף שחשבונה רל"ו שהוא שיעור קומה, לכן נתמעטה גם כן קומתו (מז) של אדם הראשון (ב"ר פי"ב ו'), וטעם שנתמעטה קומה של אדם הראשון על ק' אמה (מח), לפי שאדם גרם לצורת א' שהיתה מתחילה כ"ו חשבון שם בן ד', אחר כך נעשה צורת א' יו"ד, י' למעלה וד (מט) למטה, וכשתכה הנעלם וד על י', הרי ק' (נ), לכן העמידו הקב"ה על ק' אמה:

ואעשך לגוי גדול (בראשית יב ב). כפי הפשט דקאי על אברהם לא יוצדק על היחיד לעשותו גוי גדול, רק הוה ליה למימר ויצא מחלציך גוי גדול. וכפי הדרש (זו"ח לך מ' ע"ב) דקאי על הנשמה לא ידענו כלל פירושו. ונראה דהנה גו"י יכונה למלכותא קדישא שהיא י' זעירא, מקבלת מו' קצוות ומג' ראשונות, יעויין במאורי אור. ותיבת גדו"ל יכונה לזעיר אנפין על שם גדול אדונינו (תהלים קמז ה), כמו שאמרו רז"ל (שוח"ט מזמור מ"ח) אימתי נקרא גדול, כשהוא בעיר אלקינו (תהלים מח ב). וז"ש לאברהם וכפי הדרש להנשמה, שלא תאמר נשמת האדם למה לי כל הצער הזה מעכירות העולם, הלא טוב אז מעתה בהיותי יושבת תחת כסא כבודו ית' קודם רדתי לעולם, ולמה זה מרחם יצאת. וז"ש הש"י כי לא כן הוא, כי הוא צורך גבוה על ידי התעסקך בעשייה הגשמיות במעשה המצות, על ידי זה תפעול במעשיך יחוד גוי גדול, וכל מה שלא יוכלו לפעול כל זה אפילו שרפי מעלה רק ישראל עם קרובו: ואברכך. על ידי היחוד שתגרום למעלה, יבא לך הברכה כנודע: ואגדלה "שמך. הנה זה ודאי לא יצדק כפשוטו, כי מה הנאה יש לצדיק האמיתי מה ששמו הולך ומפארין אותו ויש לו שם בקצה הארץ, הרי עיקר כוונתו להתגדל כבוד שמים. אך צ"ל ואגדלה "שמך, שיכונה שמך בשם גדולה שנעשה אברהם אבינו מרכבה למדת הגדולה והחסד, כנודע אמרם ז"ל בבהיר אמרה מדת החסד לפני הקב"ה, כל ימי היות אברהם בעולם לא הייתי צריך לפעול פעולתי, כי אברהם עמד במקומי. וזהו ואגדלה "שמך, שיהיה שמך "גדולה, כי אתה משמש לפני כמו מדת הגדולה, והבן. וכפי הדרש על הנשמה אמר "ואגדלה "שמך, כי לכל נשמה שיורדת מגבהי מרומים אל הגוף, נלוה אליה בגזירת היוצר נפש הבהמיית מקליפת נוגה כנודע. והנה לכל אדם יש לו שם, הוא השם של הנשמה הקדושה שמזמין הש"י בפי אביו ואמו, ולעומת זה יש לו שם של נפש הבהמיות דס"א על ידי חילופים שונים וצירופים אחרים, כגון משה בקדושה, שמה בסט"א. ע"ר בקדושה, ר"ע בס"א. והנה כשהאדם נמשך אחר נפש הקדושה, אזי זה השם עיקר השם שלו לא יתפרד ממנו גם לאחר פטירתו, ובהפוך כשאדם נמשך ח"ו אחר נפש הבהמיות, אז עיקר השם שלו הוא השם דס"א. והנה בעודו בחיים זוכר השם הקדוש שקראו לו אביו ואמו, אבל לאחר פטירתו שוכח השם הנכבד, על כן מקובל לרז"ל ששואלין לרשע את שמו, והוא שוכח ואינו יודע שום שם שהשם הקדוש נשכח ממנו, והשם דס"א לא שמע מעולם, ולכך אינו יודע להשיב. והוא הסוד שאמרו רז"ל (ויק"ר פל"ב ה') שבמצרים לא שינו את שמם, ושמתי מחסום לפי מהנהוג בזמנינו והוא עצת הס"מ, והמשכיל על דבר יירא ויפחד לנפשו היקרה, אשרי מי שלא שינה את שמו הנכבד. והנה הצדיקים הגדולים שמהפכין מר למתוק, ונפש הבהמיות גם כן יתהפך לטוב גמור, אזי גם השני נתהפך לטוב גמור ונתגדל השם. וזהו ואגדלה שמך, וזהו ריוח גדול אל הנשמה, בין והתבונן כי דבר עמוק הוא:

יד. מִי שֶׁהוּא גִּבּוֹר, אֵין בּוֹ כָּל־כָּךְ דַּעַת.